מאחורי הצלילים

לפני שלוש שנים, ביום קיץ חם, הגחת לחנות.

בלונדינית, חצאית מיני, עיניים כחולות. ובכלל לא היה ברור שנהיה חברות.

והנה אנחנו כאן. למרות ועל אף והרבה בזכות.

החברה הכי תלאביבית שיש לי, למרות שהיא בכלל רמתשרונית במקורה ולונדונית בהוויתה.

ליווינו אחת את השנייה בהרבה מעברים.

בין דירות, בין מקומות עבודה וגם במעברי החיים.

ובשבילי תמיד תהיי זאת שבפעם הראשונה גרמה לי לשיר ברחוב, מול חבורה שלמה של בנות שאני כמעט לא מכירה. וזאת שידעה מתי להקשיב, ומתי להצחיק ומתי לחבק בשקט.

וזאת בעיקר הזדמנות להגיד לך תודה ענקית.

בעיקר על שלושת החודשים האחרונים, אבל לא רק.

הדרכים החדשות שאני הולכת בהן מוארות יותר כי את שם.

ואני מבטיחה שבקרוב תקבלי את המתנה שביקשת כבר כל כך מזמן. כי באמת מגיע לך.

אוהבת אותך, המון.