|
מאחורי הצלילים "רַק מִי שְמִשׁתַּנֶּה, נִשְׁאַר לִי קָרוֹב" (ניטשה) |
כינוי:
בת: 43
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
סימני אזהרה
"את לא חושבת שאת מגזימה קצת?"
מ'זתומרת?
"לא יודעת, אבל נראה לי שאת קצת נסחפת"
למה?
"לזה שנוח לך ככה"
איך ככה?
"ככה שאת יכולה לא לישון לבד, אבל עדיין לא להיות מחויבת. ככה שאת משחקת בכאילו, אבל אין שם רגש"
אבל יש רגש. זה לא שלא אכפת לי.
"ברור שאכפת לך. זאת לא הכוונה"
אז מה כן?
"נראה לי שאת נשענת על משהו מדומה"
אז?
"אז יכאב לך יותר שזה ייגמר"
ומי אמר שזה ייגמר?
"בסופו של דבר אחד הצדדים ירצה יותר"
ומה רע בזה?
"לא נראה לי שזאת תהיי את"
אה
"כן"
אבל זה עושה לי טוב
"באמת? ממש טוב?"
ממש טוב זאת דרישה מוגזמת בעיני כרגע. אבל טוב זה כן. זה כיף, זה נעים.
"ולא נראה לך שאת נאחזת במשהו שמטשטש כדי לא להרגיש?"
אולי. אין ספק שזה יותר קל ככה
"בדיוק"
וזה גם קצת ממכר
"קצת?"
טוב נו, הרבה. מה לעשות. אני משלימה פערים.
"אין בזה שום דבר רע. אבל תתני לעצמך להרגיש קצת יותר. את לא חייבת לחייך כל הזמן. מותר לך להתבאס קצת מדי פעם, להישאר בבית, לעשות פרצופים"
וזה יעזור?
"מה את חושבת?"
אולי. אבל מפחיד לי להישאר לבד ככה.
"את לא לבד. מי שחשוב לו ואכפת לו יישאר למרות ועל אף"
מבטיחה?
"מבטיחה"
הוא כותב על בדידות
היא כותבת על הלופ הזה שאני רק בהתחלה שלו.
בין שניהם אני פוחדת להישאר ככה.
| |
|