מאחורי הצלילים

לפני שנה, זר מנקר עיניים למשרד

עם חיוך קטן "מזל שחזרת מקו האש"

מחוות רומנטיות היו כמעט שגרה, או לפחות בזמנים צפויים.

סחלבים הדורים,

ורדים מפוזרים,

תכשיטים מבריקים,

והכל עטוף בצלופן נוצץ מאוד, יקר מאוד, שיראו.

היום בבוקר, על שולחן המזכירה,

חיכו בקבוק יין ודובי ורדרד, עטורים בסרט אדום,

ואני הייתי מעדיפה כוס קפה שמישהו אחר הכין,

ושלוש מילים.