מאחורי הצלילים

יום אחד את תלמדי לזכור, שהיד הזרה הזאת מלטפת את האגו שלך ולא אותך.

את לא באמת צריכה אותה. רק הדחף ההרסני הזה. הצורך המעיק בבלוטת הצומי,

גורם לך לפלרטט בלי הכרה, לחייך, לעפעף, להתחנחן.

את יודעת מה?

את שווה יותר מזה.

מגיעה לך תשומת לב אמיתית. לא זיון חפוז על קיר חדר המדרגות.

יום אחד את תלמדי לזכור.

ויהיה יום

שבו לא תצטרכי להזכיר לאף אחד.