מאחורי הצלילים

רציתי לכתוב ולהגיד המון דברים.

אבל התיק כבר ארוז, והטרמפ לשדה כבר למטה, ולא הספקתי, ולא התכוננתי.

אז אני אסתפק בברכת השנה הטובה הקבועה שלי כבר 7 שנים:

"בראש השנה, בראש השנה,

ליבנו המה בתפילה נושנה,

שיפה ושונה, תהא השנה,

אשר מתחילה לה בשיר"

אני נוסעת לסיני, לחופש המיוחל והמובטח. מקווה לנקות את הראש קצת, לתפוס שלווה (והרבה צבע!)

למרות התסריטים המורבידיים שרצים לי בראש, ולמרות (ואולי בגלל) שרוב האנשים סביבי נפרדו ממני בברכת "שיהיה לך חג שמח זונע!" ולמרות החששות, אני שמחה ומתרגשת.

ולשנה החדשה, שאת תחילתה אחגוג באופן כה מושלם, אני בעיקר מאחלת לכולנו טוב.

שנהיה טובים, לעצמנו ולאחרים.

שנעשה טוב

ושיהיה טוב.

חיבוקים חמים, נשיקות גדולות וחג הכי שמח שאפשר.