שֵׁשׁ כְּנָפַיִים, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָּנָיו,
שָׂרָף
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.
אֵבֶר מוּל אֵבֶר, דְּמוּת מוּל דְּמוּת,
לְלֹא תַּכְלִית.
לָמָּה יְכַסֶּה פָּנָיו?
מִפְּנֵי חַסְדוֹ שֶׁל מַרְעִיד הָאָרֶץ, מִפְּנֵי בְּדִידוּתוֹ.
עוֹמֵד לוֹ שָׂרָף יָחִיד,
לְבַדּוֹ.
מִשְׁתַּקֵּף בְּמַרְאָה כְּפוּלָה עַד אֵין סוֹף.
כִּי הֲרֵי נִבְרָא הוּא בְּצַלְמוֹ וּבִּדְמוּתָה
לוּ רַק הָיְתָה נִבְרֵאת לוֹ,
בְּצַלְמָה,
וּבִּדְמוּתוֹ.
לפני שבוע בערך, הגשתי את השיר הזה, לתחרות שירים בנושא מין, מגדר ומיניות, במסגרת כנס "בדיון 2008".
זה השיר ה"מוזמן" הראשון שכתבתי. לפי נושא מוגדר, בזמן מוקצב.
אין לי מושג מה השופטים חשבו עליו, לא יכולתי להגיע לכנס עצמו. אין לי מושג איזה שירים זכו בסוף.
אבל מעניין אותי, מה אתם אומרים.
עדכון (2/6): קיבלתי הודעה ממנהלת התחרות שאומרת: "קיבלת ציון לשבח על יכולת טכנית. ברכותי". יופי , רק מה זה אומר בדיוק???