מאחורי הצלילים

קשה להאמין שהפצפונת הזאת, עלתה שלשום לכיתה א'. בהחלט נרשמה התרגשות רבתי. ואפילו קצת דמעות.

כמעט שש שנים עברו, ובלי ששמתי לב, התינוקת שלנו גדלה והפכה לילדה חכמה, דעתנית, קצת מפונקת, ופשוט מקסימה. (ואני אובייקטיבית לחלוטין, כמובן)

והנה בית ספר, והיא באמת כבר ילדה גדולה.

אל תגדלי כל כך מהר ילדה אהובה שלי, אל תברחי לנו.

דברי עכשיו ילדה אני שומעת, כל העולם מקשיב למלמולך. דברי, מלאך שלי, אני יודעת שלא תמיד יקשיבו לקולך.

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים, כל עוד חלב נוטף מחיוכך.

חבקי את כל פחדי בשתי ידייך, חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.

עולם חדש וטוב אני אתן לך.

כבר במבט כחול את מגלה, כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח, קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה.

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך. סיכת פרפר קשורה בשערך.

תהיי קטנה מאומה לא יברח לך. אני אהיה גדולה גם בשבילך.

(שיר לשירה/יונתן גפן)