"It’’s my life in my own words...I guess"

אם הייתם רואים ילדה שמסביב לעיניים שלה יש עיגולים שחורים שמחזיקה שקית קטנה ובה חומר לבן והיא הולכת מהר בשכונה ובודקת שאף אחד לא רואה. מה הייתם חושבים עליה?

בטח לא הייתם מנחשים שהיא מעבירה מבת דודה שלה אבקת כביסה. נכון?

באמצע שאני מסירה מסקרה והכול נמרח, אמא שלי צורחת לי באוזן שאין לנו אבקת כביסה ואני חייבת, פשוט חייבת, ללכת לבת דודה שלי לקח ממנה. שאני אגיד לא? זה לא יעזור לי. אז הלכתי אליה. שתבינו, בת דודה שלי היא לא קמצנית. בתוך שקית של סנדביצ'ים היא שמה לי את כל האריאל בונוס שהיה לה בבית. אני יוצאת מהבית שלה ומתחילה ללכת הביתה לפני שאנשים יראו אותי עם המסקרה המרוחה. אבל ברור שלא לקחתי בחשבון שכשכלבים רואים מישהו רץ הם חייבים לרוץ אחריו. אז תדמיינו את ספידי גונזלס רץ יחף על גחלים ואחריו רודפים כלבי רוטווילר. אפשר להבין שהגעתי מהר הביתה...

טיפ לחיים, בחיים אל תקשיבו לאמא שלכם כשהיא אומרת שאתם נראים בסדר וחסרה לה אבקת כביסה. תהיו בטוחים, היא משקרת. זה כל הקטע של האמהות, לתחמן אותנו. בשביל זה הן קיימות. בשביל זה ובשביל להכין אוכל (כי כל פעם שאני מכינה אוכל זה מסתיים בטייק אווי מבת דודה שלי).

אז אחרי שהבהרתי לכם שאני לא מסוממת ואני סתם נראת ככה, הגיע הזמן להסביר לכם שאני לא שתיינית ואני סתם רוסיה ^^

מזה שבוע שאני מתעוררת, מסתכלת מהחלון ומה אני רואה? משאית ענקים שמובילה וודקה חונה בחנייה שליד הבית שלי. אני מזכירה לכם, טייק אווי אנחנו עושים מבת דודה שלי, לא מחברת משקאות ^^

מעניין מה משאית וודקה עשתה ליד בניין שרובו רוסים? האאאמ? ממש תעלומה...

אבל לפני שתגידו "רוסים, ברור, הם שותים המון!", אני רוצה שתדעו שלא השתכרתי מראש השנה האזרחי האחרון! אז, ריספקט! אני משאירה מקום לחתונה! חיחיחי

לפני שאתם שוללים את העובדה שאני לא רוסייה, יש לי בבית וודקה. 95% אלכוהול. אבל אנחנו לא שותים אותה. היא קיימת רק לטיפולים קוסמטיים מכאיבים ברמות. סתם בצחוק, לא כואב בגרוש. מה אתם מסתכלים עליי כמו על רוסיה מטומטמת? כן, אני משתמשת בוודקה (או ספירט אם זה עוזר לכם) כדי לשרוף את פני הפיצה שיש לי! וכן, בנוסף למשטח הנחתת המטוסים שיש לי, יש לי גם פיצה על הפרצוף. כי אני כוסית על!!

אז יאנצ'ו? הבנת? אני לא שתיינית מלידה (בערך). אני פשוט רוסיה בלונדינית (כהה) חכמה במיוחד! ^^

בנימה אופטימית זו (ואחרי שהבהרתי כמה נקודות), אני נפרדת (לבנתיים).

לילה טוב!

אני לא מאמינה שזה קורה לי!! לא!!

עם איזה ילדים נתקעתי, פאאאאאק!

הכיתה שלי מתחלקת לשתיי קבוצות. הותיקים שאני מכירה והחדשים שאני לא מכירה ורוצה כבר להכיר.

הותיקים מתחלקים גם ל-2. אלו שאני שמחה שהם איתי ואלו שלא.

אלו שאני שמחה שהם איתי זה רק 3 ילדים מתוך 10. יש ילדה אחת, שאני לא שמחה שהיא איתי, שאפילו בשם שלה מסתתרת המילה "חשה"!! פאאק!

כל הילדים שאני לא שמחה שהם איתי, אלו ילדים סנובים ברמות שהאף שלהם כל כך גבוה שהוא עשה את החור באוזון!

אוקיי, ליני, להרגע! תנשמי עמוווק! שששש....יהיה בסדר. את לא צריכה ליצור איתם קשר בכלל.

אני יודעת שהחשה הזאת, היא מטומטמת ברמות! היא לא יודעת רוסית והיא נסתה לרדת עליי ברוסים עם מילים כמו "גג" ו"תרנגולת". טוב, פה ניצחתי אותה, כי מותק, את עייפה? תעיפי ת'תחת שלך למקום אחר! אל תנסו להבין, אני עדיין שונאת אותה בגלל משהו שקרה בכיתה ח'...ובכלל אני שונאת אותה והיא אותי. זה הדדי! ^^

יש שם ילד אחד שאני יודעת שהוא מטומטם ברמות ואני עדיין מתפלאת איך הוא איתי בכיתה!

אבל היי, אני כותבת שהם ככה וככה והם בטח חושבים "שיט! נתקענו עם ילדה מוזרה שבספר המחזור נבדלה מהקיר כי היא הייתה אדומה והמצח שלה בלט!" וכן, הייתי אדומה בספר, כי מה לעשות, הכול מאבא! *JOY*.

אבל לא משנה, נעבור את זה. יהיה בסדר, נכון? כן!

אני מסתדרת עם סנובים. כי לרוב הם לא מספיק חכמים כדי להתמודד איתי! *שרירים*. שלא תטעו, אני לא חושבת שאני יותר טובה מהם, לא. אני פשוט בחיים לא אתחיל ריב בשפה שאני לא מכירה...החוכמה...מוחעחעחע!

ביום שישי אני הולכת לפגישה עם המחנכת, ומסתבר שהיא לא יכולה להתמודד עם ילדים לבד אז היא גוררת גם ת'הורים שלנו. חפיף! עוד לא הייתי בבצפר מסוף שנה שעברה ואני כבר יודעת באיזו כיתה אני לומדת, איפה השיכבה שלי, איפה חברות שלי ממוקמות, מי המורה ואיזה ילדים יש לי בכיתה. ואני רק ביום שישי הולכת לבצפר...חחח

העבירו את שיכבת י' לשיכבת י''ב. זאת שכבה ענקית!! וסוף סוף, אנחנו לא נהייה מפוזרים בכל בצפר כמו 3 שנים קודמות! ייאאיי! לא נצטרך ללמוד בקרוונים. *REAL JOY*

שברתי ציפורן ברגל וזה כואב ברמות!!

ממה היא נשברה? מכלום! פשוט כלום! אני הסתכלתי עלייה, היא התחילה לפחד ונשברה! פשוט ככה, הבת זונה הזאת!

ואתם יודעים מה הייתה הטעות הכי גדולה שלי? לספר לאמא שלי. מה? זה כאב לי ודממתי! יכולתי למות!

ומה היא אומרת לי במקום "תפסיקי להתבכיין, תינוקת!" ? "את לא אוכלת ויטמינים אז זה מה שקורה!"

תגידי, הכול בסדר? מה קשר ויטמינים? אז אני לא אוכלת גזר, או כל ירק אחר חוץ מעגבניה ומלפפון. אז מה? חוץ מזה שאתמול אכלתי בדיוק 1 ס''מ גזר! זה אמור להספיק!

אוווף. עכשיו היא מכניסה אותי לדיאטת סלטים. "גזר, עליי בייבי, עגבניה, מלפפון..." חוץ מהגזר, זה נשמע טעים! "בצל, סלק, שום.." אני יודעת שאסור להגיד איכס על אוכל, אבל אאאאאאאאאאייייייכככככככססססססס!!!!!!!!!!!111אחדאחדחאד

אני כולי בצמרמורת רק מהמחשבה על זה! בעעע...

לילה טוב וסליחה על החפירות. אבל זה הבלוג שלי, אז אני אכתוב מה בראש שלי! נה נה בננה!!!

"'קודם תלמד לנהוג ורק אז תסתכל על בנות.' זה מה שהמורה לנהיגה שלי אמר לי שנייה אחרי שכמעט פגעתי במכונית שמולי."

מסתבר שגם בן דוד שלי  לא ידע לנהוג! ואני חשבתי שזה בגנים שלנו לפחד לשבת מול ההגה...

על כל פנים, רציתי להגיד תודה על כל התגובות בפוסט הקודם!

לא ראיתי את הדובי המטופש הזה יותר וכמו שאומרים "ברוך שפטרנו!".

אני עדיין לא מבינה איך הוא הגיע אליי לחדר אבל אני שמחה שהוא לא חזר אליי כמו הצ'ארלי ההוא מהסרט...בעעע!

טוב, נעבור לנושא אחר...

אמממ, שבוע הבא זה השבוע האחרון לחופש! אלא אם כן תהייה שביתה...

אז מה יש לי שבוע הבא?

קניית דברים לבצפר

סידור החדר+ארון (דחוף! אני איבדתי 5 חולצות שלי!)

סגירת התפריט בחתונה של בן דוד שלי (ככה זה כשנורא אוהבים את אמא שלי וסומכים עלייה שהיא תעזור. אבל היא צריכה מתרגמת...^^)

ללכת לבצפר לפגישה עם המורה (שיש לה שפה עקומה אבל היא חמודה...ככה אומרים)

להחליט מה ללבוש לפגישה וליום הראשון.

להתכונן נפשית לבצפר ולהתפלל שהשנה יהיו בנים חתיכים בשכבה (היו במחזור הקודם חתיכים...אבל מגעילים בטירוף!)

ו...זהו! טכלס לא הרבה. העיקר לעשות משהו.

אמא שלי כבר מחכה שאני אלך לבצפר. נמאס לה לשמוע אותי מדברת על הצבע של הקיר ולא החליטו לקרוא לרוסיה רוסיה.

"את יודעת שאני אוהבת אותך?" אמא שלי אומרת לי.

"באמת?" אני עונה לה וחושבת איזה מזל יש לי שיש לי אמא אוהבת.

"כן. כשאת ישנה עם הדלת סגורה בחדר שלך!" אומרת ומנפצת לי את חלומו מרקו שלי...

אין, אין על האהבה של אמא שלי....אין עלייה! ^^

ביום חמישי ושישי ניקיתי את הבית כמו שלא ניקיתי בסדר פסח השנה!

יום חמישי הוצאתי ת'שטיחים החוצה ונתתי להם מכות! מוחעחעחע! מה לעשות, אני ברוגז עם השואב אבק שלנו.

אחרי זה הוצאנו את כל הדברים מהמטבח, כולל מהקרר, ושנו אותם בכל רחבי הבית. מיותר לספר על הבלאגן שהיה...

החתול שלי דווקא אהב את הבלגאן. ככה היא אפשר להאשים אותו שהוא מפיל לנו דברים, כי הם גם ככה על הריצפה.

יום שישי באו לצבוע לנו את המטבח. הוא טינף לנו את כל הריצפה! עוד שנייה הרבצתי לו! אחרי שהוא הלך, שטפתי את כל הכלים שהיו על הארונות וכל הפסלים שהיו שם. ניקיתי את המקרר והוא נראה כמו חדש! אבא שלי אשכרה חשב שקנינו חדש...! סידרתי את כל הדברים במקום! עליתי על הכיסא וירדתי ממנו כמו משוגעת! אירובי סטפס לא מעייף כמו זה! אחרי זה ניקיתי את כל הבית עוד הפעם, הזזתי את כל הרהיטים והחזרתי למקום! קיצר, משלוש וחצי עד 7 ניקיתי את כל הבית!!

אחרי זה עוד אמא שלי התפלאה כשקמתי היום ב-11 וחצי!

היום, אחרי שהתעוררתי וגיליתי שאני יכולה לעמוד על הרגליים אבל להשתמש בידיים אני לא ממש יכולה. ב-1 הלכתי לבת דודה שלי. היא הייתה מורה לתכשיטנאות. עכשיו היא סתם מכינה כל מני חיות, צמידים, שרשראות, טבעות, סיכות, פסלים ועוד כמה מני מחרוזים בלבד! אלו דברים מדהימים!

קיצר, פעם קודמת היא לימדה אותי להכין תנין וארנב מחרוזים. היום היא למדה אותי להכין צמידים עם שמות. זה כזה קל!

על כל פנים, אחרי זה נסעתי עם אמא שלי ובן דוד שלי לשפיים וגעש. שם טיילנו והיה נחמד.

חזרתי הביתה וצעקתי על החתול שלי כשהוא כמעט הפיל לי את כל מה שהיה לי על השולחן!

טוב, הפוסט היום סתם חופר, אז אני אתפלא אם מישהו באמת קרא הכול!

אז לילה טוב!