אז כן... גם אני פרשתי לפייסבוק

מה שקרה מאז הפוסט האחרון הוא ככה:

נהניתי בפורימון היו לי ימים של ים לשם שינוי, היה את טיול פסח ואז ההפסקה שניסיתי לעשות לא התקיימה, פגשתי מישהו, הוא מדהים ואני אוהבת אותו והוא אוהב אותי, הוא מאמין שאני יכולה להפסיק אם אני רוצה והתמיכה הזו עוזרת לי אבל אנחנו לא ביחד, מרחק ומרחק אכן הוכיח את עצמו כנכשל אצלי..

עוד משהו שקרה, משהו באמת משמעותי בחיי, דר ואני לא כל כך מדברים, אני יודעת מה עברנו, אני יודעת איך זה נגמר, אני יודעת שבל"ג בעומר כל כך כאב לי לראות אותו ואותה מולי..

אולי זה היה כאב קנאה אבל שונה, לא רציתי ואני עדיין לא רוצה להיות איתו, אבל איפשהו קשה לי לראות אותו איתה ביחד מולי, וכל מקום במעגל מסביב למדורה שהייתי בו הם לפתע הופיעו מולי, זה מה שכאב...

אני חושבת שזו קנאה לנשיקה של אהבה הדדית, כמו שלהם, אני מכל הלב חושבת שהם מושלמים ביחד

אני יודעת שהוא חושב על להתנתק ממני כדי לשמור על הקשר, אבל עם דברים רעים שהיום ביננו שלרוב עליהם סיפרתי פה לפני שהעברתי לטיוטה הכל, היום הרבה יותר דברים טובים, יש לדר אופי מקסים ואני רוצה קשר איתו, אני רוצה לסמוך עליו כמו שאני סומכת על כל חברות והחברים שלי

והאמת? יש לו פתרונות-בין הכי טובים, הכי אפקטיבים וזה מה שאני כמעט הכי מתגעגעת אליו

דר, עדיין אין לנו תמונה ביחד

בקשר לתגובות...

אני לא אתעצבן, אני לא אמחק את התגובות האלה, הן נותנות לי מוטיבציה להפסיק

אתם חושבים שאני לא יודעת מה אני עושה? שאני לא יודעת מה יהיה בסוף? אז זהו זה, שאני יודעת

אני מודעת לעובדה שאני מזיקה לעצמי, אני מודעת למה חושבים עליי, אני מודעת למה חושבים באמת כשאומרים שאני חמודה

אני גם יודעת שכשצוחקים איתי על זה שאני שרמוטה הם חושבים ככה באמת... לפי דעתי אתם חושבים שזאת אני ואני לא יכולה להשתנות, אבל אני יכולה, קצת קשה לי כשרוב האנשים תומכים בי כמוכם...

אני רוצה לעבור לתיכון

כל העניין עם בוריס ז"ל נרגע, אבל עדיין נזכרים בו מדי פעם

המורה החדש יודע מה עבר עלינו אבל הוא לא מבין שקשה לנו עם העובדה שהוא לא בוריס ז"ל

כשאנחנו אומרים לו "אבל קודם תסביר ואז תצייר" או "מה זה הספק?" וכאלה הוא עונה "לא, אני עושה ככה" או "זה P"

הוא לא מבין שקשה לנו עם שיטת לימוד אחרת, ככה באמצע השנה לקחו לנו מורה אהוב

אני לא מתלוננת, כי אני טובה בפיזיקה

תיכון ממש טוב עקרונית, אני לא מתחרטת, קשה לי בבקרים אבל מתרגלים

פנימייה-אמא לא מסכימה, היא אומרת שיהיה לה קשה, למה אחותי ואבא שלי לא עושים כלום? הם לא מבינים? זה לא אנחנו מזיקות זה הם! שפאקינג ישתנו! שפאקינג יקחו את עצמם לידיים ויראו מה עובר עלינו!

אני לא מסוגלת לסבול את זה יותר, אני פשוט רוצה ללכת

יש לי שלושב לחצים עיקריים עכשיו:

-בצפר

-משפחה

-קבוצה

אם אחד מהם יפתר ויהיה לי פחות לחץ אני בטוחה שיצליח לי

-אם אני אעלה ציונים, יהיה יותר קל לפחות מחינתי במשפחה ואני אוכל לקבל עזרה לגבי הקבוצה, וברור שאני לא אלך לפנימייה

-אם חלק מהבעיות במשפחה יפתרו, אני אוכל לחשוב בזמן בחינה על החומר, אני אוכל ללכת לקן עם ראש נקי

-הפתרון שאני הכי רוצה, הקבוצה-הבעיות יפתרו ואני בטוחה שהם יוכלו לעזור לי בבצפר כי כולם מחוננים ומופ"תניקים וחכמים כאלה, אני גם יודעת שהם יתמכו בי לגבי הבית

אם כל בעיה תיפתר, אני לא ארצה ללכת, לא ארצה לעבור לפנימייה, אני אדריך

33>

ליאורי שמתוסבכת מכל כיוון אבל רואה את האור