אני חושבת שאתמול היתה אחת היציאות שתירשם בהיסטוריה כגרועה ביותר.
הדבר הכי נורמלי שהיה שם זה שליש טובורג, שגם זה דיי עיצבן אותי (למה בזמן האחרון אין גולדסטאר בשום מקום? איפה אהבת הארץ, הישראליות..? הא?).
זה התחיל מזה שקבענו לצאת איזה 6 חבר'ה, אז זה הצטמצם ל- 3.
התווכחנו שעה אם נצא לסרט (מה סרט מה?!?) או לשבת איפשהו (דהיינו פאב)..
בסוף הוחלט לשבת איפשהו (כמובן..)
החלטנו ליסוע ל"צבעים בקפה" בהוד השרון.
הגענו לשם, היו שם הרבה זקנים. ציפינו לזקנים מעטים.. אבל הפעם היו שם דיי הרבה. הרגשנו שאנחנו מזדקנים לאט לאט והופכים להיות כמוהם.
כל אחד מאיתנו הזמין בירה.
רצינו להזמין צ'יפס אבל אנחנו עושים את זה כל הזמן, אז החלטנו לגוון. ראינו בתפריט "מקסיקנוס" שזה אומר נאצ'וס עם רטבים.
במילים אחרות, משהו שנראה כמו דוריטוס רק בלי תבלינים.
זה באמת היה נראה כמו דוריטוס. כמו דוריטוס, בלי תבלינים, שטיגנו אותו ללא הרף במטרה להכניס לתוך המשולש המסכן הזה יותר ויותר שמן. אני בספק אם המשולש הזה בהתחלה היה בצק או סתם דף נייר.
זה בא עם רוטב סלסה, וגבינת שמנת. הרטבים היו מצוינים אבל ככל שאכלנו מהדברים האלה יותר, רצינו גם להקיא יותר.
אבל ישראלים אנחנו.. והשארנו 3 כאלה על הצלחת (למיטב זכרוני).
אחרי כמה פטפוטים (בין השאר על מה שאכלנו כרגע, ולמה זה יוביל מחר (היום) או עוד כמה ימים)
עלה רעיון להזמין גלידה. יניב אמר שיש לו בבית הרבה גלידה ובדיוק אמא שלו קנתה בחו"ל סירופ שוקולד.
אני חסכנית פולניה הסכמתי ושכנעתי את הדר שכשנחזור נעבור אצל יניב להתנפל על הגלידה המדוברת במקום להזמין גלידה במקום בו היינו.
אחרי עוד קצת פטפוטים, הזמנו חשבון, שילמנו, השארנו טיפ עם הרבה אגורות, והלכנו משם.
הגענו לבית של יניב. יניב פותח את המקפיא. לוקח לו יותר מידי זמן למצוא את הגלידה הזאת.
אחרי רבע שעה של חיפושים, התפשרנו על אוראוס וסוכריות גומי שיניב מצא.
אז לא היתה גם גלידה. הא!!~!!
אולי היה עדיף שנלך לסרט..:|
חג שמח :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
