לפי דעתי הגיע ה-14.1.09,הגיע מהר מדי,אבל הגיע.
מה הספקתי לעשות בחודש חופש שהיה לי? לא הרבה; קצת מסעדות,קצת מסיבות,קצת להכיר,הרבה חברות,הרבה משפחה,הרבה מחשבות...
לא להאמין שזה הגיע,לא להאמין שעוד פחות מ-12 שעות אני אהיה על מדים. גדלתי,אה?
"...כן,כן,אני זוכר איך הייתי קטן ושיגעתי את כולם. לא היה חמוד ממני ופתאום עכשיו נדמה לי שלהיות קטן זה הכי כייף בעולם..."
זה עדיין לא נקלט. 24 חודשים.
שלושת החודשים הראשונים של הקורס הולכים להיות קריעת תחת,אין זמן לכלום.
טוב לשם שינוי אין לי הרבה מה להגיד...95% אני סוגרת שבת ראשונה,
אז נעביר חוויות בעוד שבועיים. בינתיים,תתפללו שאני אחזור מהר יותר ממה שאני חושבת :]
אני כ"כ אתגעגע למשפחה ולחברות,מזל שאין לי חבר שצריך להתגעגע גם אליו חחח לא נורא,נמצא שם חבר,ונכיר שם חברות חדשות,ונרגיש כמו משפחה. אבל אין,לא היה ולא יהיה,על החברות הכי טובות שלי ועל המשפחה.
אחי בדיוק התקשר אליי ועשה לי שיחת מוטיבציה,כי הגיע הזמן שהשיחות האלו שלו יגיעו גם אליי. הוא אמר לא לשכוח שגם המפקדים שלי הם בני אדם,ותמיד לקחת אותו כדוגמא; היה מפקד,והייתה לו אחות בבית שכל הזמן סידרה לו את החדר ועשתה לו כביסה,כי רק כשזה נוגע לצבא הוא באמת מזיז את התחת. "גם להם יש אחיות בבית שעושות להם כביסה,הם לא אלוהים,לא משנה כמה מתנשאים הם...תזכרי את זה".
יש לי רק משהו אחד להגיד...
"ואני המסטול מסתובב לי בעיר ודופק את הראש איזה קטע"!!! (אסף נווה המלך!)
ראיתי יותר מדי "טירונות" לפני הגיוס. נדפק השכל. משקית חינוך מורעלת כזאת מעולם לא נראתה בצה"ל..חחחחח
יאללה נו נתגייס,
מה קרה? מלחמה?
ביייייי אזרחותתתתתתתתתתתתתת!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נופר,וזהו.