02. מקוצר,אבל 02. אני נופר ואני מוסמכת רובאי 02. לא שזה יותר מדי,להיפך,אבל מה 'כפת לי. יריתי בנשק והאמת שאחרי היום מטווחים השני אני לא אתפלא אם דווקא כן ישלחו אותי לקורס צלפים...מסתבר שאני כישרון מולד. חה.
סיימנו טירונות. נכון שעוד יש חודשיים וקצת של קורס,אבל מה זה משנה? עם הטירונות סיימנו.
ההשבעה הייתה כ"כ מרגשת...השמיעו שירי צבא מרגשים כאלה והמפקדים היו נרגשים אפילו עם מדי א' יפים שלא ענקיים עליהם בשמונים מידות,להבדיל מהטירונים שלהם.
ההורים הגיעו,וגם אחותי,וסבא וסבתא,והיה כ"כ טוב לראות אותם בבה"ד! זה הרגיש כ"כ אחרת שההורים נמצאים איתך בבסיס,זה הרגיש טוב. חבל שהם לא יכלו להישאר שם איתי לתמיד. 
השבוע לא בכיתי בכלל,כי פשוט לא היה זמן. סתם נו,המצברוח גם השתפר.
יום ראשון עבר בסבבה,יום שני היו מטווחים מעולים,יום שלישי למדנו מלא והיינו בטוחות שיקפיצו אותנו באמצע הלילה למסע אבל במקום זה התחלנו שמירות,יום רביעי הייתה ההשבעה ושיעורי רוח צה"ל,חמישי היו מבחנים עיוניים,ובשישי כבר הייתי בבית בשמונה 8 וחצי בבוקר.
אין מה להתלהב יותר מדי...מחר אני הולכת לסגור שבועיים. הצבא זה לא פיקניק! איפה נראה לכם שאתם,בלהלהלנד?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נופר,וזהו.