היה שבוע טעון מדי,שבוע מעצבן.
פעם ראשונה שנחשפתי ל"צד המעצבן" הזה של הבסיס.
זה התחיל באיזה טעות קטנה שעשיתי,שעיצבנה את אחד המ"פים..היום דיברתי איתו ויישרנו את ההדורים,אבל זה היה ממש לא נעים בתחילת השבוע שהוא התקשר אליי והתחיל לבוא בטענות.
הבחורצ'יק עזב את הבסיס,הוא יחזור רק בסוף החודש וזה מעולה; הזדמנות להכיר אנשים חדשים,לבדוק אם באמת יש לי רגשות כלפיו. במסגרת זה שהוא לא נמצא והוא לא מסנוור אותי באמת הכרתי אנשים אחרים,הבעיה היא שהרס"ר איים עליי במשפט. לטענתו,הפרתי שילוב ראוי. סליחה,לא ידעתי שלשים ראש על מישהו נקרא הפרת שילוב ראוי.. מאז כמובן אני מתרחקת מחיבוקים של בנים,וזה קצת קשה,כי בנים כל הזמן נמצאים אצלי במשרד.
ובקשר אליו,כנראה שהוא באמת לא שווה את זה. חברה סיפרה לי שהוא התחיל להתרברב בפניה של זה שבנות דלוקות עליו,ואפילו זרק משפט ואמר "אפילו נופר רוצה אותי,אבל אני חולה עליה בתור ידידה"...שיחכה ויראה אם אני רוצה אותו או לא,כי מהר מאוד אני אוריד אותו מהעץ שהוא טיפס עליו. זה קצת מעל הגובה שלו.
אגב בנים,מסתבר שאני מסתדרת יותר איתם מאשר עם בנות. היום התווכחה איתי איזו אחת,צעקה עליי סתם,הוציאה את התיסכולים שלה עליי. ממורמרת,שחושבת שהכל בחיים זה פז"מ,ואם הכל בחיים זה פז"מ אז יש לי הרבה מה ללמד אותה. היא מהבנות הצעקניות האלה,שניראות נורא ומתנהגות נורא ואף אחד לא ממש סובל אותן,אבל הן חייבות לעשות הכל כדי שיבינו שהן בסביבה.. וולגרית ומעצבנת. לא אוהבת בנות כאלה. מגעיל מבחינתי להגיד,אבל זה תת רמה. פאק,אני נמצאת שם בשביל החיילים,לא סתם הגעתי לבסיס הזה.. אני שם כדי לעשות להם טוב,כדי להוציא אותם מהשיגרה,לא בשביל עצמי. מי היא בכלל שהיא תוציא עליי את התיסכולים שלה מהשירות הצבאי ומהחיים?! כולם כ"כ התחברו אליי,ורק היא מתנהגת כאילו הרגתי לה מישהו. כנראה שהיא מרגישה מאויימת או משהו,מקנאה. שימותו הקנאים 
ישבתי במשרד של הסמ"פ וממש בכיתי,הוא לא ידע מה לעשות איתי (בעיקר כי הוא לא מצא טישו לתת לי). בסוף הגענו למסקנה שהיא בחורה כזאת,בחורילה,ושאין לי מה להתייחס כי מובן שאני כמה רמות מעל.
ובאמת שחוץ ממנה ומעוד איזה חברה קטנה שלה,ושאני אומרת קטנה אני לא מתכוונת רק פיזית אלא גם נפשית,באמת שהכל עם השאר בסדר. בחור אחד החליט לנסות לעשות מה שאף אחד לא הצליח-ללמד אותי לשחק שש-בש :) וואלה,הוא הצליח. בערך חחחחח
הנסיעה באוטובוס חזרה הביתה הייתה די נוראית; עליתי על קו לא נכון מסתבר והגעתי לחולון. לא טוב. שניגשתי לשאול את הנהג אם הוא לא מגיע לעיר שלי הוא התחיל לצחוק ואמר שהוא לא ממש עונה לי על זה..הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי בקול שקט ומרוכז שהשניה חזרתי מאילת ושלא ישחק איתי משחקים,ושיענה לי אם הוא מגיע לעיר שלי או לא כי ממש לא בראש שלי עוד קריזות. הוא שתק ובסוף ענה שלא. יופי,היה קשה? אז ירדתי בתחנה הקרובה ולקחתי אוטובוס הביתה. עוד שבוע נגמר...
בית. בית זה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נופר,וזהו.
