אומרים שכל עכבה לטובה,לא ככה? כן ככה.
אבל מה אם פיספסתי את ההזדמנות שלי בגלל העכבה הזאת?
שבוע הבא מתחילה הכנה לקק"צ,ואני לא שם. איך עשיתי דבר כזה?! אני,לא,שם? חברות שלי מתחילות את ההכנה,בן דוד שלי מתחיל את ההכנה,יש לי חברות שמסיימות כבר את הקורס...בעוד חודש חברות שלי יגיעו לבה"ד 1 ואני לא אישן איתן בחדר אחרי ש-3 חודשים צחקנו על זה שאנחנו חייבות להיות באותו חדר ובאותם מיקומים כמו שהיינו בקורס חינוך גם בבה"ד 1 חחח
טוב,רציתי הדרכה,אבל לא יצא לפועל-מה לעשות,בצבא לא מקבלים תמיד מה שרוצים,אבל אני רוצה לצאת לקק"צ!
אני רוצה להיות קצינה! אני רוצה לתת כמה שיותר ולחתום עוד שנה קבע ולעשות הכל בשביל זה! חחח שונה לשמוע חייל שמדבר ככה בתקופתינו; מישהו שרוצה להיות עוד בצבא ולא חושב רק על השיחרור...
בכל אופן,מתחילה הכנה,ואני וויתרתי על ההקצאה הזאת. איזה קריזה. עכשיו צריך לחכות לוועדה הבאה,בתקווה לעבור אותה,ואז מבדקים,בתקווה לעבור אותם,ואז הכנה בתקווה לעבור אותה,ואז קורס קצינים בתקווה לעבור אותו,השלמה-לעבור אותה,ויאללה. קצינה בצבא ההגנה לישראל. :] חחחח
אני שומרת על אופטימיות ועל רצון ומוטיבציה ואני מודיעה כאן,כבל עם ועדה,שבשניה שאני חוזרת לבסיס מההדממה שאני כרגע נמצאת בה אני עושה הכל כדי להגשים את מה שאני רוצה!!!
אתם תיראו,אני אראה,כולם יראו,כמובן אם דעתי לא תתהפך ברגע בגלל מעשה מטופש\מקרה נוראי (חחח),
שאני עוד אגיע למה שאני רוצה.
יעקב צחק ואמר שאני אמנם הגעתי לטקס שלו,אבל בע"ה הטקס הבא שנתראה בו זה יהיה הטקס שלי,ואני הפעם אהיה זאת שעומדת על מגרש המסדרים,והוא יהיה זה שיצדיע לי.
אמרו על אחי הגדול "מורעלהב",ואני ממשיכת דרכו כנראה. מה לעשות,אנשים איכותיים או משהו כזה,או פשוט אנשים עם הרבה הרבה מוטיבציה ורצון של הגשמה ורצון של תרומה וכו' וכו'.. אבל בואו לא נקדים את המאוחר, נחכה ונראה.
והפעם אני לא אומרת "מה שצריך לקרות יקרה,אם לא צריך אני לא אהיה שם"...בלהבלהבלה..
כי צריך,וכי זה יקרה,וכי אני אהיה שם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נופר,וזהו.