TO DO LIST עד הגיוס:
# צניחה חופשית
# להשיג קידום בעבודה
# לנסוע לאילת
# לטוס לתאילנד
# להוציא רישיון
# מקווה,למרות שאי אפשר להתחייב לזה- למצוא אהבה
# לרדת 10 קילו-ירדתי 7 :)
# לצבוע את החדר ולשנות בו את כל הרהיטים
# לנסוע לצפון הרחוק (מאוד רחוקקקקק!) ליום-יומיים של שקט
# לקרוא את "אישתו של הנוסע בזמן",שמעתי שהוא מדהים-קראתי עוד כמה וכמה ספרים מדהימים מאז :)
# להיות חוקית
זו הייתה הרשימה שכתבתי ביולי,מה שבוצע מסומן בצבע כתום בולט.
לא צנחתי,לא טסתי לתאילנד,לא מצאתי אהבה ולא נסעתי לטייל ולשכוח את עצמי בטיול קריר...
את הרוב עשיתי,אבל את הדברים המתאגרים באמת,שהם ההנאות של החיים,ממש לא ביצעתי...אז אני אתנחם ואגיד שתאילנד לא תלוי בי,ושגם אהבה לא,אבל להרים טלפון ל'סקייכייף' או לכל מועדון צניחה אחר זה דבר יחסית קל. והצפון זה שנוי במחלוקת מבחינתי; אין מי שיסע איתי. חלק מהחברות כבר חיילות והשאר,אלו שעובדות לפני הגיוס,הן לא יסעו לטיול של יומיים-שלושה סתם ככה :\ אני לא אסע לבד,ההורים עובדים,אפילו לבתדודה שלי זה לא מסתדר לבוא איתי. אני רוצה טיול...מישהו???
מה עשיתי בתקופה בין התיכון לצבא? כשאני חושבת על זה,לא יותר מדי. אנשים טסו לחו"ל,ואני עבדתי ועבדתי ועבדתי. אין תלונות סך הכל,כי יש כסף ויש פיצויים מהעבודה (לא פיטרו אותי! אני מקבלת פיצויים כי אני מתפטרת בעל כורחי מטעמי גיוס =]),אבל...לא עשיתי דברים ב-א-מ-ת מגניבים או חווייתים. אני יכולה להתקשר מחר ולקבוע צניחה חופשית,אבל מה מונע אותי מלעשות זאת? אוף. אני פחדנית. אני יכולה לנסוע לטיול לבד,אבל אני לא בנאדם שיכול לזרוק את עצמו לבד באמצע רמת הגולן. חשוב לי לעשות את הטיול הזה...
נשארו לי 20 יום. ב-3 לחודש מסיבת גיוס למשפחה,ב-9 לחודש כנראה מסיבת גיוס שלי,ב-10 כנראה ארוחה חגיגית עם הקרובים ביותר,בין לבין יש ימי הולדת של אמא שלי וסבתא שלי ושל ספיר,שכל אחד כמובן זה אירוע בפני עצמו. נשארתי עם בערך שבועיים עד הגיוס נטו! ובהם כמובן יש לי עוד מלא סידורים וקניות....טוב,10 ימים נטו. איך מנצלים את הזמן,למען השם? איך? אח"כ אני אכנס לשלושה חודשים כ"כ אינטנסיבים ורוב הסיכויים שאני גם אסגור שבת ראשונה. מצד אחד בא לי לישון כלכךךך הרבה ומצד שני אני רוצה להיות ערה כל הזמן כדי לא לבזבז את הרגע. מי ישמע,כאילו יש לי מה לעשות ברגע הזה.
אמא שאלה אותי אם אני לא מתחרטת שעזבתי את העבודה מוקדם,לטענתה הייתי יכולה בכייף למשוך עוד שבוע-שבועיים,ומבחינה מסויימת ברור שהייתה יכולה,אבל מבחינה נפשית לא הייתי מסוגלת. הראש שלי כבר עמוק בתוך הגיוס הזה. רציתי את השקט שלי,שלי,לא יכולתי יותר להיות בעשייה מתמדת וברצונות של אחרים,רציתי לתת לגוף לנוח,ללב לנוח.
מור משרתת כרגע בצפת,ובצפת בימים האלו יש 3 מעלות!!! אני כ"כ מקנאה בה,שהיא כ"כ רחוק,ושקר שם. אני אוהבת קור. טוב נו,מבחינה זה מבאס כי זה הבסיס שלה,אבל הבנתי ממנה שממש נחמד לה שם...והשבוע עוד עתיד לרדת שם שלג. שלג,חרמון,צפון,טיול,מישהו?
כשאני אהיה משקית חינוך אני אארגן לחיילים שלי טיול מגניב לצפון,והם יקפאו מקור,ואני אקפא מאושר. מה אכפת לי מהם,העיקר שאני אקבל את הטיול המקפיא שלי. 
ועד הפעם הבאה,
אני-שמפחדת מרעמים אבל מייחלת להם ברגע זה. שממש תכף עולה על מדים. שעלתה בחיים שלה אולי פעמיים על רכבת הרים אבל מתה לקפוץ ממטוס. שרוצה לנסוע הרחק מכאן אבל אין לה אין מי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נופר,וזהו.
,אני רוצה טיול! אני רוצה לצפון! מי בא?