"החיים זה לא מה שהבטיחו לנו"

משפט שפשוט נוגע אליי,

לכל דבר.

טוב זה בעצם מעין סוג של פריקה. ואני באמת לא מצפה לתגובות.

אני כותבת את זה בשביל עצמי. בשביל לדעתי שהוצאתי את זה איכשהו.

החיים שלי בזבל, אולי אני נראית שמחה, מאושרת, אבל אני ממש לא.

אני שונאת את עצמי וכל דבר שקשור אליי X;

כל האנשים פה פשוט כאלו אגואיסטים שאכפת להם רק מעצמם.

אולי אני צוחקת, אבל מבפנים אני שבורה. ואי אפשר לתקן את זה.

אני אולי רק יכולה להודות על זה שקיבלתי חברות כאלו טובות,

שהן תמיד פה בשבילי, לא משנה למה איך ומתי.

החיים מבאסים, תאמינו לי.

ככה זה כשרק שצריכים ממך משהו פונים אלייך,

וככה סתם, את פשוט אוויר בשבילם.

יש לי רק עוד שנה וחודש בערך ללמוד בחור הזה ואז

יש סיכוי גדול שאני עוברת ללמוד בת''א.

למרות שאפשר גם משנה הבאה, אבל אני רוצה לסיים את יהל''ם כמו שצריך.

טוב נראה לי שפרקתי את כל מה שהיה על האבן שלי,

יום נעים.