משפחה בהפרעה
אמא קליפטומאנית
אתמול אחרי בית הספר הלכתי לאכול צהריים אצל פישי לפני שנסענו כמו נשות עסקים אמיתיות ל"ראיון עבודה" חשוב מאד.
דירתה של פיש קטנטנה ועמוסה במזכרות ופסלונים מכל הסוגים,מזכירה את בית משפחת וויזלי.דבר שדווקא מצא חן בעייני כי הוא שיווה לבית מראה כפרי ומשעשע. את משפחת פיש אני מכירה לסירוגין מאז שאני ופישי היינו כיתה ב',ומאז שאני זוכרת אותם ביתם תמיד נראה כך.
משפחת פיש רוסים עם גישה מאד..אה...פרקטית לחיים.
בעת אכילת הספגטי,למראה סכין בלויה ועתיקה, לא יכולתי שלא לשאול את פיש כמה זמן הסכין נמצאת בבעלותם.
פיש: "אה,היא גנובה." ענתה לי פיש בנימה של דרך-אגב.
אני: מה זאת אומרת?מי גונב סכין כזאת?
פיש: "באחת הפעמים שהלכנו למסעדה אמא הרימה כמה סכינים משם.תראי איזה סכינים טובות!" היא אמרה בגאווה.
ממה שנאמר בהמשך הבנתי שיש דרכים קלות יותר לאבזר את הבית מאשר לנסוע עד IKEA!
מסתבר שפישי קיבלה חינוך חסכני ביותר בחייה:
"אמא שלי קליפטומאנית" סיפרה לי פיש.
דעתי הוסחה לשמע קולות חנק והחרחורים המפחידים שהשמיע האח הדאון שלה במהלך צפייה במיסטר בין, מאוחר יותר הם התבררו כצחוק.
"קליפטומאנית כמו וינונה ריידר" שאלתי אותה?
"לא,לא..היא מרימה רק דברים שימושיים " מיהרה להסביר.
כך הסתבר שאת מגבות האורחים הנחמדות שלהם,השיגה אמא שלהם משירותי מסעדה יוקרתית כלשהי.ממש מציאה!! סכו''ם איכותי הוחרם על ידה עם סיום ארוחות משפחתיות,ממש מתחת לאפם של המלצרים הטיפשים!ומוצרי מזון רבים "הושאלו" ממקומות שונים בארץ בהם ביקרה אמא פיש, עם הבטחה להחזירם.
החינוך הקליפטומני,כמסתבר,הועבר בקפידה מאם לבת במשפחת פיש.
הסכיתו ושמעו,פעם הם החליטו להחליף את כיסויי הכסאות בחדשים וזרקו את הישנים.סבתא רבא פיש מצאה אותם ברחוב,כיבסה אותם והביאה להם אותם בתור מתנה!
לאחר שסיימנו לאכול פישי החמיצה פרצוף.
"מה יש,דגת ים נאה שכמותך?"שאלתי אותה.
"הייתי מביאה לך לקינוח מטעמי שוקלוד משובחים,אך אבוי,הם מוחבאים בסלון ואח שלי נמצא שם."היא ענתה בלשונה הצחה."אם הוא יגלה את המחבוא,מחר כבר לא ישאר דבר משנים עשר קילוגרמי האושר החום הזה."
מסתבר,שהילד לוקה בתסמונת "חוסר התחשבות טוטאלית" וסינדרום ה"אני לא אכלתי את זה"-
פישי סיפרה לי בטינה איך הילד חיסל חפיסות שלמות של מתוקים בלי להשאיר לאחרים פירור לטעום,וכיצד הוא מחביא ואוגר אותם במחבואו הסודי.וזו הסיבה שבגללה הם מעלימים מעיניו חפיסות שוקולד,קופסאות חלב מרוכז,עוגיות ועוגות.אולי כך,לא יחטוף התקף לב בגיל 15.
סיפורים אקזוטיים שכאלה הגניבו אותי בטירוף תוך כדי שאכלתי יותר מדי קטשופ,כרגיל.
ראו איזה משפחה נהדרת!אה,וקיבלתי את העבודה!
העבודה+פרוייקט צילומי חור, של ישראבלוג
בגלל שישראבלוג מעפנים אני אצררף כמה תמונות חורף שהזדמנו למצלמתי בעת טיולי בארץ.
אז הכל התחיל כך.שמיים מדוכדכים הזקוקים לעידוד-"שמש,שמש,צאי ה-ח-ו-צ-ה!"
צולם לפני כמה ימים בצפון.

איזה ערפל מטורף יש בחוץ!לא רואים ממטר.ואולי בכל זאת החורף הגיע.
הביטו וראו,נוף מחלון ביתי :
איפשהו בתמונה מסתתר כביש עמוס במכוניות.
התמונה הבאה נראית כאילו נלקחה מהסרט מלחמת העולמות.
אל דאגה ילדים ואמהות מבוהלים!מה שנראה כמו רובוטים יורדים מהשמיים או איזה רובוט השולח
יד לחטוף לו כמה בני אנוש לארוחה,בעצם חלק מהגשר המפלצתי שעיריית ירושלים מתכננת לבנות בעתיד הלא ידוע.

ולסיכום,העבודה: