"וולנטיינ'ס הגיע,חג לקיפודים!"
אוֹ "האפיפיורית טועמת את החברה הבורגנית"
ראשית,ארצה להתלונן.
הבלוג הזה הפך מבית גידול תוסס חיים, השורץ בחיות ישראבלוגיות, לביצה נידחת ומעופשת באגדה של האחים גרים. ואתם צודקים, אני עצמי אשמה, לא עדכנתי עידנים! הסיבה להיותי אשה עסוקה המתקיימת בספירת זמן נפרדת והמצייתת לחוקים פיזיקאליים
שונים, היא לימודים רבים שנחתו על כתפיי המאותגרות לרוחב ומחויבויות קודמות שהותירו את הבלוג בסוף סולם העדיפויות האפיפיורי.
אם כך,אני מניחה שתסכימו איתי כשאסכם בשתי מילים ואומר:מגיע לי!
כידוע לכם ב-14 לפברואר חגגו שוכני המערות,מאכלסי הגבעות,נושכי הכריות,מחממי האסלות-כולכם וכולנו את יום וולנטיין
הקדוש שידוע גם בשמו הגנרי שלו, יום האהבה.
הכמעט-וולנטיין-דייט-אפיפיורי
הזכור לכם כי סיפרתי שנמצא הבחור בישראל שיגרום לפרפרים בבטן שלי להתרגש?מעסיק את מחשבותיי הנודדות.
אבל במקום להטריד רגליי בהליכה בדרכים חרושות על ידי האדם, ציינתי את יום האהבה בערב משעשע למדי.
ערב "טרנטינו-פונדו"-טרנטידוֱֱּ!
בתור אחת שגודלה בבית אוקראיני מסורתי,מעולם לא נחשפתי לשיגעונות מערביים בורגניים כמו ערבי פונדו.
תארו לכם את השוק התרבותי שחטפתי:עשרות ידיים בעזרת קיסם טובלות בקנאות שאריות מזון מזדמן אל תוך סיר מלא
בשוקולד חם מבעבע. תחשבו על מיזוג הרוק שהתחולל שם,דמו לעצמכם שכל יושבי החדר הצתרפתו יחדיו!אבוי,החיידקים!יותר מזה,המנהג מוזר עוד יותר מפני שאוכלים עם דוקים מתכתיים וכל זה לאחרי שמרי פופינס הנדסה עבורנו את המזלג!כפיות הטובה האנושית!
מאחר ושיחקנו אותה חברה גבוהה, את המזון צדנו בעזרת אותם קיסמים שלא הועילו, במהרה רוב המזון שנטבל לסיר השוקולד
לא חזר אלינו אלא נעלם וטבע לעולמים במצולות הים החום.לאחר שמאסנו בפעולת ה"דקור,טבול,נגוס" החלטנו לשנות את
טקטיקת האכילה שלנו, מאחר ולשוטט עם הקיסם בתחתית הסיר ולתפוס משהו באקראיות זה הרבה יותר משעשע!
בין הרגעים הגדולים של הפונדו היו כאשר פישי,כעת דגת ים אדמונית, משתה מסיר השוקולד דבר שדמה לעכבר.
כמו כן,בין האבדות שהוחזרו נמנו פרוסות בננה ותות מותכות,שעון,הטיטניק,ושאריות המצחיק שלך,ראביט!
דבר נוסף שדיגדג לי את מצחיק היה הבעת פני המארח ההודי שלנו למראה המפה המשובצת שלו ועליה תנודות יושבי השולחן מסומנות ע''י טיפות שוקולד חם שהראו בדיוק היכן ישב כל אחד מהסועדים בשעת המעשה.
לאחר ששבענו מטבילת כל דבר הבא ליד בשוקולד התפנינו לעיסוקים בורגניים יותר,צפייה המונית בסרט של הגדול בסנטרים,
קוונטין טרנטינו!
צפינו בספרות זולה,קומדיה רומנטית לגנגסטרים,שהתחבבה על טעמי.מי שמכיר אותי,יודע כי אחרי שעה 11 אין טעם לראות איתי סרט,פעולה פסיבית מדי בשבילי.בגלל היותה פסיבית, פעולה שכזו בשעה מאוחרת תגרום לי להירדם כבר בשלב הפתיחה.
ואמנם כבר בעשר דקות הראשונות מצאתי עצמי מריירת על כתפו של ראביט כמו ילדה טובה,יותר נכון מצאו אותי.האנשים
המרושעים איתם צפיתי בסרט לא הניחו לי לנפשי והעירו אותי בהערות כמו "טוב,נו מה?את הולכת לישון?" "היא נרדמה,נכון?הלוזרית" ואני נאלצתי לדחוף גפרורים לעפעפיים כדי להימנע מתקריות מביכות שכאלה בהמשך הסרט.
אור הזרקורים נשדד ממני כאשר ראביט החליט שסרט זו לא המטרה שלשמה הגיע ופרש לישון על השטיח עד סוף הסרט. את המשך הסרט העברנו בשתיית קפה כי לא ניתן היה להתכחש לכוח השעה,3 לפנות בוקר.אם כך,היו לנו טרבולטה,ס.אל.ג'קסון,קפה וטוסטים כאשר מתחת לטלוויזיה שכב לו ראביט מכווץ כמו עובר גדול,ממש ממש גדול.
את הערב אוכל לכנות הצלחה,מאחר והיה נראה כאילו כולם נהנו
למרות שכבר בתחילת הערב שפכתי על כולי(חולצה,מכנס ונעליים) שוקולד חם בשעה שעמלתי עליו מעל התנור
למרות שראביט ישן את כל הסרט.
למרות שנאלצתי לחזור ברגל לקצה השני של העיר ב-4 לפנות בוקר בקור אימים.
למרות שהכלבה של ההודי ניסתה לזיין את ראביט(כן,כן הכלבה) מעכשיו אני קוראת לה "קייס,האמפ-דוג".
למרות שהשוקולד היה חם בטירוף והדביק את הלשון לתעלות האף.
למרות שכולנו העלנו 20 ק''ג בערב אחד.
למרות שפישי אכלה חולדה מצופה בשוקולד חם.ולמרות שהיא בכלל לא הרגישה רע עם עצמה אחרי זה.
הערב אכן,היה מצויין!
בשלבי אכילה מתקדמים.
כך עבר עליי יום ולנטיין הקדוש,כמו שצריך. 
ראביט השמן,צופה בטרנטינו מהחלום
ורק נשאר לקוות שאף אחד מאיתנו לא ימות מהתקף לב השבוע.
עד כה תלונותיי לציבור!
האפיפיורית,
LEX KAROLINA
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Karolina.
