אני רוצה לכתוב כמה מילים על בעיה שמתלווה לעיתים להפרעות אכילה, בעיקר כאלו המאופיינות בתסמינים בולמיים: שימוש לרעה באלכוהול. ייתכן שהקשר בין התופעות נעוץ בקושי לעשות ויסות, בין אם באוכל ובין אם בשתייה אלכוהולית, או שזה הרצון למצוא "תרופת פלא" שתשכך ותפתור כאבים ומצוקות פנימיות. כך או כך, ההתפתות והקושי לשלוט על דפוסי שתיית אלכוהול יכול להיות מסוכן ובעייתי לא פחות מהקושי לווסת דפוסי אכילה, ואני רוצה להקדיש לכך כמה מילים.
עבור רוב האנשים המבוגרים, שתייה מתונה של אלכוהול אינה מזיקה. אבל במצבים מסוימים שימוש באלכוהול הופך למוגזם ובעייתי, מתחיל לגבות מחירים מהאדם עצמו ומסביבתו, וקצת כמו בכלא של הפרעת האכילה, מגלים שיותר קל להיכנס מאשר לצאת. המצבים האלו, שבעצם מקבלים את ההגדרה הרפואית "אלכוהוליזם", מתרחשים כאשר קורים הדברים הבאים:
- האדם חש תשוקה עזה לשתות, אפילו כמה שעות לפני שהוא שותה בפועל.
- אובדן שליטה: לא מצליחים לשתות רק כוס או שתיים, אלא מרגע שמתחילים ממשיכים עד להשתכרות רצינית.
- תלות גופנית: אם לא שותים כמה ימים, ממש מתחיל "קריז" – בחילה, רעידות, זיעה וחרדה.
- סבילות: הגוף מתחיל להתרגל....וצריך לשתות עוד ועוד כדי להגיע לאותה תחושת "היי".
הנזקים של אלכוהול הם רבים מספור. הם כוללים פגיעות כל כך רבות עד שאני אפילו לא מתכוון להתחיל לפרט אותן. אבל אני כן אתייחס לפגיעה אחת ספציפית: הפגיעה במוח. אלכוהול, אם משתמשים בו בצורה מוגזמת לאורך די זמן, יוצר נזקים בלתי הפיכים במוח, בייחוד במרכזי החשיבה הגבוהה. במילים אחרות, הוא אוכל לאטו את התאים ויוצר חורים גדלים והולכים במוח, מה שכמובן גובה מחיר מהתפקוד האינטלקטואלי של המשתמש. למעשה, באחד האתרים הרפואיים שביקרתי בהם תוארה התופעה כ"מוח דייסה": אנשים צעירים יחסית, שמתפקדים כמו קשישים סניליים. הנה כמה תמונות שיכולות להמחיש ויזואלית.
מצד שמאל מוצג מוח של אלכוהוליסט לעומת מוח רגיל. שימו לב לחורים הגדולים במרכז המוח השמאלי:
והנה תמונה נוספת, מנתיחה לאחר המוות. (נחשו איזה מוח שייך לאלכוהוליסט):
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: