טוב אז אומרים שמשפחה זה אחד הדברים החשובים ביותר לנו, לא?
אז ככה לי לא!
כמו שכתבתי כמה פוסטים לפני אף אחד מהמשפחה המחורבנת שלי לא הלך להיות עם סבתא..
בדיוק כמו שאף אחד מהם לא התנדב להיות אצלה בחג..אז כן אמא שלי לא יכלה לחשוב שסבתא תיהיה לבד בחג (בזמן שכל חג וחג לפני שנכנסה לבית החולים כולם היו אצלה..).
אז תכננו ללכת אמא דיברה איתנו שכנעה אותה שניהיה אצלה..
אבל בסוף משחררים אותה לחג..כן אומנם זה כיף סבתא משתחררת לחג אבל המשפחה שלי(היחידה שחשבה לעשות איתה חג)לא עושה איתה אבל מי כן..כל אלו שלא הלכו להיות איתה ולא חשבו עליה אפילו איך היא תיהיה בחג..כל בנאדם במשפחה הזו חרא!!כשכולם שמעו שהיא חוזרת אז יישר כולם פנו לבית שלה כולם עושים חג איתה שמחים ומאושרים.
תכלס לא כ"כ רציתי לעשות איתה חג(בבית לא בבית חולים)אבל עצם זה שהמשפחה שלי היחדיה שהתנדבה להיות בבית חולים בערב חג לא יהיו אצלה..לא אני ולא שאר המשפחה ורצים להיות בבית שלה עם כולם ולמה כי אנו יודעים בדיוק מה ייקרה כול הנשים והגיסות יישבו חוץ מאמא שלי ואנחנו(הבנות שלה)וכולם יתפננו להם ,
אז אנחנו עושים בבית אני מאמינה שיהיה כיף כי אמא מרשה לי ללכת להסתובב עד מאוחר
אני ילך עם זוריידי בת דודתי הנאמנה :][:
__________________________________________
אזז ,
אני רק מאחלת לכולכם חג שמייח :) וכשר!!
אוהבת המונמוןן
דון :]
___________________
ואל תיהיו חראותת תגיבו!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
