פוסט זה מיועד למיקי (לודה)
בנות, הן אולי כוסיות והכל נפלא, אבל יש עובדה אחת שקיימת אצל כל הבנות ובגללה קוראים להן בנות... וזאת העובדה שהן מניאקיות אחת אל השניה, כל הבנות יכולולת להיות החברות הכי טובות, עד שתגיע אחת שהיא יותר מתאימה לחבורה, ואז את מי אם לא אותך יעיפו מה"חבורה"... אז ככה, הבת הספציפית שאני רוצה לדבר אליה, או יותר נכון לכתוב את הפוסט הזה בשביל שהיא תקרא זאת מיקי הידועה בשמה האמיתי לודמילה איזמאלוב, או איך שלא כותבים את זה...
אז ככה,
אני לא יודעת אם את פה, אני לא יודעת אם את בכלל קוראת את זה אבל יש משהו שחשוב לי להגיד לך,וזה הולך בערך ככה: אני שונאת אותך, יא חתיכת זונה, פעם הייתי החברה היחידה שלך, זוכרת?! הייתי מבריזה משיעורים רק כי את לא רצית להיות לבד, והנה עכשיו באה ילדה רוסיה יפה חמודה ואוהבת מטאל (אלינה), ואופס אני כבר לא קיימת, את מגעילה אותי ואת לא יודעת להעריך חברות, ורק שתדעי שאת מאוד פגעת בי, יא מכשפה, ולא משנה מה אני יעשה
את תמיד תהיהי מגעילה אלי, וברגע שאלינה לא תבוא לבצפר, פתאום תזכרי שגם אני קיימת, כדי ללכת איתך לג'ונגל, וכשאלינה חוזרת, ופתאום כן יש לך עם מי להיות אז אני כבר לא שווה את ההתיחסות שלך, נכון?!?!?!
היום בבצפר, הדר הוציאה חצי מהיכתה מהשיעור, וכולם רכו ללכת למרכז משאבים, אז ביקשתי ממך לבוא ולשבת איתי במקום ללכת איתם כי סתם רציתי לדבר, אבל את אמרת "לא רוצה" והחלטת ללכת איתם, בסוף אולי הדעה שלי שיתנתה גם את דעתם, והם החליטו להשאר מחוץ הכיתה לידי, ואז התחלתי לדבר עם רובין (איתמר נוריאל), ואז באמצע השיחה פתאום נזכרת שאני שם, איפשהו שהוא באיזור לידך, אז החלטת לדחוף את האף שלך לשיחה שהייתה לי איתו, ואגב אם אנשים מתנהגים אלייך לא יפה, אולי תפסיקי כבר להאשים את המראה שלך ותתחילי למצוא קצת אופי מאחוריה הפוזה של הוונאבי אימו עם השיער המוזר. את כל הזמן כותבת בבלוג, כולם שונאים אותי, אף אחד לא אוהב אותי, אז מה אם אני מכוערת זה לא יפה להתיחס אלי ככה. אז רק שתדעי שאין אף אחד שמתיחס אלייך ככה, ושאת כנראה מאוד פרנואידית או שאת סתם צומי... אני באמת שלא יודעת, הפסקתי לעקוב אחרי המוזריות הטיפשים שלך כי כבר ממזמן נמאסת עליי, ואין יום שאני לא אומרת לעצמי, למה הילדה הזאת חייבת להיות כל-כך טיפשית, יום אחד את אומרת שלקפוץ ולהיות קפיצית בכל בצפר זה דפוק ויום אחר את קופצת ליד הכיתה כמו איזה ארנב צולע עם מקל ארטיק תקוע עמוק בתוך התחת, אז רק שתדעי, שכבר נמאס לי לשמור הכל בבטן, או לספר לחצי מהכיתה על זה שאת דוחה אותי, אז אני פשוט כותבת לך את זה כאן, והייתי רוצה לדבר איתך על ה קודם פנים מול פנים אבל את אף פעם לא מוצאת זמן לחברה הראשונה שהייתה לך בכיתה הדפוקה הזאת, כי תמיד איכפת לך רק מעצמך, את נהיית חברה של מי שמתאים לך, ולא של מי שפעם הייתה החברה הכי טובה שלך, כי בתכלס מה איכפת לך ממני בכלל?!?! ואם יש דבר אחד שטוב שאת יודעת לעשות זה לעבוד על אנשים וכל יום להתנצל מפני ילדים שבכלל לא איכפת לך מהם רק כדי שלא ישנאו אותך, אבל ההתנצלויות שלך כבר לא יעזרו במצב שגרמת לי להרגיש כמו איזה ילדה סתומה, שצריכה עכשיו למצוא חברות חדשות, כי את היית החברה הכי טובה שלי אבל יום אחד זה כבר לא התאים לך, אז החלטת להיות חברה של כולם חוץ ממני... ואני כבר יודעת מה הולך לקרות אחרי שתקראי את הפוסט הזה, או שאת תגיבי ותכתבי שחצי ממה שכתבתי כאן היה לא נכון או מוגזם, ואולי את אפילו תהיהי צודקת אבל אותי זה כבר לא יעניין כי את יכולה לקרוא לי פקצאה ואת יכולה לקרוא לי זונה ושקרנית וכל קללה אפשרית שרק תעלה לך בראש, אבל יש רק שם אחד שאני מבקשת ממך לא לקרוא לי, בחיים אל תקראי לי חברה שלך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
