יותר מדי פעמים תפסתי את עצמי חושבת, "אבל איך יכולתי להגיד ש..."
כמעט בכיתי היום בבוקר מול אמא שלי.
ואמרתי שטוב לי, וזה היה נכון, ועכשיו אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.
למה אני עושה את זה?
אתמול חשבתי על זה שאני מסתכלת במראה ולא אכפת לי בכלל מה אני רואה. זה כל כך מרגיז שאני צריכה לחשוב על הכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת