במקום לחכות עד שאני אסגר על עצמי עדיף:

• לצפות בצבע מתייבש באלסקה.
• לשלם את החשבונות.
• ללכת להציק לגרייף.
• לא להצטרף לדון קישוט ליום של ציד תחנות רוח [אתה לא תספיק].
• להקשיב לשנברג.
• לנגן שנברג.
• להשלים בגרויות.

ואם נשאר זמן- להרוג אותי כבר.

אוקיי.

אני לא הולכת לבכות. אני לא הולכת להכנס לדכאון, לפאניקה, להיסטריה, ללחץ, לווטאבר. לא הולכת להזכר בשום דבר מהתקופה הקודמת.

מ-עכ-שיו!