הכל יהיה יותר טוב ברגע שאני אפנים שאני לא אדם רע. אני לא. לא משנה כמה התוצאות של מה שעשיתי הן מכאיבות, זאת לא הייתה טעות. ואני לא יכולה לחזור אחורה ולתקן את זה [במיוחד לא עכשיו]. נורא בא לי להסביר למה אני מצטיירת כקרה ולא אכפתית, למה אני לא תומכת וכל זה, אבל זה כבר כל כך לא משנה. לא רוצה להתעסק בזה יותר.
[לפני כמה ימים רציתי לפרסם פוסט ששואל אם אני באמת אפאתית כמו שהסתבר לי שאני מציגה. אבל הבנתי שכל מי שקורא פה או לא מכיר את הסיפור או בדעה משוחדת. אז אין טעם בכלל.]
נדב, רק עכשיו ראיתי שהעברת לי שרביט. אני ממש תוהה אם לשמור את זה לאח"כ או לא לעשות בכלל. יש רעיונות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת