האינטרנט בספריה לא כל כך אוהב אותי, אז הוא סוגר לי כל הזמן את החלונות של תפוז וDA. אז החלטתי לכתוב משהו, ועכשיו אני מנסה לחשוב. כנראה שהפוסט הזה יהיה כמו תשובה לאמא ל"איך היה?"

אז: הייתי ארבעה [בערך] ימים בת"א. בתכנון הייתי אמורה לנסוע הלוך וחזור פעמיים, אבל בסוף אמא הבינה את חוסר ההגיון, ונשארתי אצל הדודה השניה והבתדודה השלישית להכין עוגיות, בלי סוללה של טלפון [לא לקחתי מטען]. העוגיות היו ממש ממש טעימות, כלומר, הכי קרוב לשלמות שאפשר להגיע אליו בלי להתאבד מייאוש ששום דבר אחר לא הולך לי טוב כל כך. המלח ממש הוסיף [זה היה במתכון!]. הייתי בשני מיונים של הצבא והפסדתי המון המון בית ספר, והמיון הראשון היה מתסכל ומלחיץ אבל השני היה ממש כיפי ומגניב ופגשתי מישהי חדשה [שהוסיפה אותי למסנג'ר, נראה לי. ודיברתי עם מישהו בחדר ההמתנה, והוא היה ממש נחמד ואני מצטערת עכשיו שלא ביקשתי ממנו מסנג'ר, כי הוא היה באיזה תחקיר או משהו ולא ראיתי אותו שוב]. וחשבתי שאני מכירה מישהו מאיפשהו, אבל בסוף לא הצלחתי להבין מאיפה. ומישהי מאבירים [שפגשתי אותה גם במבחנים לשחקים] הייתה איתי בקבוצה. והיה גם מישהו ממש ממש חמוד שכולם בערך אמרו שהוא הכי מוצלח בקבוצה, אבל לי היה הסיפור המיוחד הכי מוצלח [יש לי לב על העין] והמנחה היה משועשע ו/או מרוצה [אבל ענבר אמרה שזה היה מטומטם שסיפרתי את זה, ושיחשבו שאני פסיכופתית]. ובמיון הראשון היה מישהו שהזכיר לי את שמונה, והיה משעשע לחשוב על זה [בניתוחיות הסמי-פסיכולוגית שלו וה"בכל השיחה שדיברנו לא שמעתי אותך כמעט משתמשת בסלנג". המ, אוקיי]. ובקבוצה שלי במיון השני היה מישהו שממש הזכיר לי את מ' בלי שום סיבה מאשר מראה חיצוני. הוא היה ממש בסדר, אבל זה עדיין קצת הציק לי.

מעניין אם התקבלתי למשהו. אני אהיה מאושרת אם לאחד מהשניים התקבלתי, כי זה תפקידים מובחרים וכל זה.

ואני צריכה לזכור לשלוח את כרטיס הרכבת בדואר כדי שישלחו לי החזר [איך הם שולחים החזר? כסף במעטפה? יחזור למשכורת הצבאית או משהו? בחיי שאני לא יודעת]. וגם לבדוק אם יש החזרי נסיעות בביגור. שניה, אני אעשה את זה עכשיו.

וכשיצאתי ביום שני ברכבת מישהו חילל איזושהי מנגינה וניסיתי במשך ארבעה ימים להזכר בה, אפילו [!] התקשרתי לסיון ושאלתי אותה, והיא אמרה ש"מוצרט זה בטוח לא" ושהיא לא חושבת שקוראים לזה מארש תורכי.

אז הא.

[יש סיכוי שזה לא עובד, כי אני נכה, אבל המחשב הזה גם נכה אז אני לא בטוחה. אם כן, אז.]

ואוי! איך לעזאזל שכחתי?

ביום שלישי נפגשתי עם N [לא יודעת מה המדיניות שלך בקשר לאנשים שמזכירים אותך בבלוגים] והיה ממש כיף, ודיברנו ממש המון על מ' וכל הזמן התעצבנתי על עצמי שאני ממשיכה לדבר עליו אפילו שאני אומרת שהתגברתי עליו [ושבאמת, פשוט קשה שלא להתעצבן על דבר כזה], ובכלל, ואז ע'-שלה הגיע והיה ממש נחמד ודיברנו על זה שגרביים זה זכר והיא התנגדה וצחקנו.

אה! ואכלנו פסטה!

נ.ב. מה הקטע איתי ועם להתחבר לאנשים שלא אוהבים עגבניות?

נ.ב.2 מה הקטע של זה שפתאום יש נתיב אקספרס בכל ת"א?

נ.ב.3 הגשר של הקריה ממש מפחיד! ואני אפילו לא סובלת מפחד גבהים [כמו הגשר הבטוני מעל רחוב שקר-כלשהו שמוביל לסינמטק].

נ.ב4 נזכרתי פתאום ב"יש לי פחד גבהים! יש לי פחד נמכים!" שלי ושל שחר כשהתנדנדנו על נדנדת המאזניים אצל סבא-סבתא בהרצליה.

נ.ב.5 י'ניקים שעדיין לא התחלף להם הקול זה הדבר הכי מצחיק בעולם [חוץ מי"בניקים שעדיין לא התחלף להם הקול ].

בפוסט הבא: טמטומים.