"!Mia dentoj estas verdaj" |
| 5/2009
סוגשל שמחה
אני מסתכלת בתיבת המיילים שלי ומחייכת כשאני רואה את הדואר השחור [כל המיילים של מ' אליי, שעכשיו התמעטו לתשעה בלבד בעמוד הראשון]. זה עושה אותי מאושרת, באמת, שאני רואה את הנקודות הבודדות האלה מסתכלות עליי בטינה, מייחלות למותי. כי זה סמלי. כמה שתיבת המיילים שלי מתמלאת בדואר חדש, סימן שיותר אוהבים אותי, ופחות אכפת לי שיש אדם אחד בעולם שאין לי מושג מה הוא מרגיש כלפי, כנראה הרגשות שליליות. נכון שזה טיפשי, אבל אני בחורה של סמליות. אני אוהבת את צמיד הרגל שחרזתי בו לפני שנה וחצי חרוזים בצורת ברווז, כי הוא מזכיר לי את אחת התקופות היפות בחיי [והוא גם יפה]. התליון של השבב הסגול מזכיר לי את הקהילה [כשאני אומרת "הקהילה" ליד ענבר היא מתבלבלת ולא מבינה מה אני עושה בקהילה הלהטב"ית] שאני כל כך אוהבת, וכמה אני קרובה אליהם גם כשאני לא פוגשת אותם [ולפעמים כמה אני רחוקה מהם דווקא כשאני כן]. וזאת תחושה נהדרת, מה שאני מרגישה. ואחרי שבחנתי את הכתמים השחורים הקטנים, החלטתי לתת קטגוריה גם לאן, כי המיילים שלה תמיד משמחים אותי [את סגולה], וזה עוד יותר שימח אותי, כי אני אוהבת לראות צבעים בתיבה של הג'ימייל, וזה בנוסף לצבעים שבכוכבי הסימון, שגם הם עוזרים לי [צהוב זה רגיל, ירוק זה אן, כתום זה כנסים, אדום זה להרשמה לכל מיני אתרים, וזהו, מסתבר. עכשיו הסתכלתי כדי לבדוק וראיתי שכל השלושה העמודים שלפני הם שחורים כמעט לחלוטין].
ואני יושבת כאן ומקשקשת על צבעים במקום, נניח, ללכת לים, אז אני אלך לים עכשיו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת