ברווז בצנצנת. אומר/ת:

התחלתי לדמיין את החיים שלי בשחור לבן

וזה בהחלט נראה הרבה יותר טוב

מנצלשבך דלגשון > איפשהו בין מאי לאוקטובר אומר/ת:

באמת?

ברווז בצנצנת. אומר/ת:

כן

אולי יותר sepia

וזה כמו סגירת מעגל, וזה כמו שבגיל חמש-עשרה-וקצת דמיינתי שאתה רוצה ושאני דוחה אותך ברשעות ושכואב לך. וכן, אולי אז הפסקתי להאמין שמשהו כזה יקרה לי. ובמבט לאחור לא הייתי משנה את מספר החודשים האלה, תמורת שום דבר. אבל גם לא הייתי חוזרת על זה. וכמו בכל פעם שאני חושבת על דברים כאלה, אני נזכרת כמה אהבתי אותך. ואיך הפסקתי להאמין ברומנטיקה. וכמה מחריד אותי עכשיו לחשוב על מישהו שירצה לעשות דברים בשבילי רק כי הוא רוצה להראות שהוא אוהב אותי [רציתי לקשר עכשיו לציטוט ממש מקסים מאלפיים ושש, אבל הוא נמצא בפוסט עצום ואין לי כח לזה]. וזה כן בהשפעתך שהפסקתי להנות מזה, אבל לא ממש בגללך. מגיל 14 חיכיתי למישהו כמוך, ואז, כשזה נגמר, לא נותר לי למה לחכות. אז לא חיכיתי לכלום. וזה כמו סגירת מעגל, כי לפני שבועיים לא יכולתי לישון מהמחשבה על האפשרות הזאת, ועכשיו כנראה הכל יהיה בסדר.

ולא משנה כמה ניסיתי, לא הצלחתי למצוא קלוז'ר לפוסט הזה.

whatever.