אני אוהבת את השירים שלהם, גם בלי קשר אלייך. הרי הכרתי אותם לפני שהכרתי אותך [אולי אתה אפילו לא מכיר אותם]. כי כשאני מקשיבה להם הם גורמים לי להרגיש בדיוק כמו שאני מרגישה כשאני חושבת עלייך.

"נעים באחורה של העורף."

ושהלוואי שהם היו שלי, השירים. ואתה.

ושאם אני שומעת אותם, אז אולי הם באמת קצת שלי.

זה כיפי וקליל ונעים באחורה של העורף, ובא לי לגרום לך לחייך כמו שאני מחייכת כשאני נזכרת שאתה קיים בחיים שלי.

[אני רוצה להגיד לך:

אם הייתי יכולה לדבר איתך כל הלילה, אם הייתי יכולה לראות אותך כל יום, הייתי עושה את זה.

וזה המון, בשבילי. אני לא חושבת שאי פעם ימאס לי ממך.]