"!Mia dentoj estas verdaj" |
| 10/2009
לפרוק מטען, עאלק
מרמור:
את מה שאני עושה עכשיו נמנעתי לעשות במהלך אייקון ע"מ שלא לפגוע בתחושת הפסטיבל שלי, אם כי אייקון היה גרוע. יחי רברטיקון!
פסטיכנס אייקון 2009 עבר בשלום. מה שנותן לי לגיטימציה להוריד אותך
לקטגוריית הסטטוס קוו שלי. (מבחינת תקשורת בסיטואציות שונות, וכיוב) לכן
אני מאמין שאנחנו צריכים לדבר ולנטרל גורמים ולטהר מערכות ללא קשר לעתיד
לבוא.
]פקטורים מרכזיים (נסיבתיות)
1: אנחנו עתידים להפגש בנסיבות שונות (ובעיקר משונות אני מניח)
2:
אני חושב ששנינו נרוויח ניקוי מערכות. את השארת/נשארו (תמחקי מבחינתי את
המיותר) המון קצוות פתוחים. אני חושב שזה יועיל לשנינו כאמור לא משנה מה
עתיד לבוא באופן פרטני
3: ניכוי פקטורים
אני בטוח מאוד שזה לא יהווה עומס נפשי גדול בהתחשב ב:
זמן שעבר
העובדה ששנינו בתוך מערכות יחסים חדשות
אנחנו
לא נהפוך את זה לקשה יותר משזה חייב להיות (מילת אזהרה: מטען נפרק, מלמד
אותי נסיוני כגופר נוטה להיות כבד ולכלול מלים קשות, אז אנחנו נשתדל)
הגיבי דרך הודעה פרטית בפייסבוק בלבד.
אני:
באמת שאני מנסה להבין מה העניין.
מה חשוב לך בדיוק? שנסתדר? שלא יהיו לנו התקלויות מיותרות? בסדר.
שנינו עברנו הלאה, אני מקווה.
נשארו
לך המון קצוות פתוחים, אני מבינה. מה אני אמורה לעשות עם זה? באמת שאחרי
כל כך הרבה זמן [למרות שגם אחרי שבוע] זה לא התפקיד שלי לרפא לך את
הפצעים. אתה לא ילד קטן [על אף הרושם שאתה עושה רוב הזמן, אני יודעת שיש
לך לפחות מספיק בגרות פוטנציאלית בשביל להתמודד עם מישהו שלא מסתדר איתך].
רוצה לפרוק מטען? דבר עם החברים שלך. אני לא כאן כדי לנקות מערכות, מצטערת.
בנימה טיפה פחות תוקפנית-
מזל טוב.
מרמור:
לא זה לא, זה התפקיד שלי, ואני מנסה לבצע אותו. אני אישית חושב שזה דבר
שיועיל לשנינו (לפי הנימה שאני קורא פה אפילו עוד יותר) ותנסי לקום
ולהתמודד עם עצמך פעם אחת ולסגור אותם.
בנימה קצת פחות תוקפנית: חג שמח.
אלוהים אדירים, איזה פוץ.
לקום ולהתמודד עם עצמי? לסגור קצוות? אתה באמת רוצה שאני אשלח אותך לפוסטים הכי מסוכנים שלי, לזה שאחרי אמריקה, זה שבו הוצאתי את כל מה שהיה לי וטיהרתי את עצמי? אתה באמת חושב שאחרי כל כך הרבה זמן אני מעוניינת לדבר איתך על מה שמפריע לי בך- ומה אני גם אגיד לך? שאתה אדם מתיימר, צבוע, ובלתי נעים בכלליות, שכל הזמן מחפש בכל מקום איפה הכל לא בסדר חוץ מאצל עצמו?
שכל התקופה שהכרנו החפצת אותי [ושלא הפסקת עכשיו], שאתה לא באמת מעוניין לשמוע מה אני חושבת או מרגישה, שאתה סתם מנסה להפסיק להרגיש רע עם עצמך?
שעשית לי תסביכים שלקח לי חצי שנה לצאת מהם, וגם זה היה גיהנום רק לנסות, ושתכל'ס,
לא מגיע לך לסגור קצוות.
עד כמה שאני מרחמת עלייך שאתה פשוט בנאדם מסכן, אני מרחמת יותר על החברה החדשה שלך, זאת שאתה טורח לציין בכל פעם שאתה מנסה להכאיב לי [כלומר, מה? מה הקשר עכשיו שיש לך חברה? אני שמחה בשבילך (או משהו) אבל זה באמת לא רלוונטי לשום דבר שתעשה].
אתה אדם ממורמר ואיום, ונורא בא לי שתעזוב אותי במנוחה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת