לא.

בשתי מילים?

ממש לא.

בשלוש מילים?

לא. פשוט לא.

יש לי צדף קשוח ואפל. אפילו צילמתי אותו. לצערי, עוד לא הספקתי להעלותו על המחשב. אז אתם תתגברו.

אני לא אובססיבית.

זמן: לפני יותר משנה.

מיקום: בקולנוע בנהריה.

אני ושיר הלכנו לראות את שר הטבעות האחרון. "כמה סופים יכולים להיות לזה?" וגם, "אע! אני אוהבת את מרי!"

זמן: יומיים או שלושה אחרי.

מיקום: ביצפר.

"הלכת לראות את שר הטבעות ביום שישי?"

"כן. למה?"

"אע. עם אחת עם משקפיים?"

"נו?"

"גם אני הייתי שם."

"באמת? איפה?"

"נכון ליד החברה שלך ישבה אישה?"

"כן,"

"אני הייתי לידה."

נחשו מי? כן, זה היה חסר כל מטרה. מצטערת שהטרחתי אותכם.

אירוניה.

ביום חמישי, החמישי לחמישי אלפיים וחמש, יום השואה, שמים לי קוביות.

יכול להיות אירוני יותר מזה?