בסוף היום נכנסתי לאוטובוס חזרה הביתה. הו, יופי, לא מיוחד.
נורית נכנסת ואומרת לי, "אמש'לך בקרוואן,"
אמרתי, בסדר. יופי.
במשך כל הדרך לקרוואן שאלתי את עצמי מה לעזאזל אמא שלי עושה בקרוואן, ולמה.
אתם יודעים מה גיליתי כשהגעתי?
-פאוזה דרמטית-
שהוא נעול! דאמט.
ועכשיו אני תקועה בספריה.
אמש'לי בקרוואן?
אמש'לך בגבס!