כולם צחקו עליי כי אני עילגת [לא יכולה להגיד שלושה משפטים רצוף בלי שמשהו/מישהו יפריע לי להגיד אותו ואז אני מתבלבלת וצריכה להגיד הכל מהתחלה], ולא הצלחתי לשכנע אותם שהם מטומטמים.
לכולם יש פגמים מולדים, לא?
למשל, יואב? הוא מכוער. ועומו. כ"כ.
שקד? יש לה קול מעצבן.
נדב? הוא עיוור, כזה. זה גם משהו.
אחרי זה היה מוזיקה. היה משעשע.
שיר ניסתה להסביר לנו משהו, ואנחנו ניסינו להפריע לה.
"עכשיו, נכון יש פה בית ופה פזמון? אז פה אפשר להוריד את ה"אה-הא", כי הוא מיותר, נכון?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת