היה אנגלית, היה משעמם, שכחתי מה היה.

היה תרבות, היה מבאס, לא רוצה לעבוד.

היה ביו', היה שיעור חופשי, היה בזבוז זמן, היה.

היה נהריה, היה טמטום גולמי, חשבתי שאני לא אגיע לרכבת בכלל, לא היה איתמר, היה.

היה איתמר, היה איתמר, היה איתמר, היה.

היה... מוזר כתמיד.

הייתה רכבת, היו עידן וסתיו [0.ם], היה מוצקין, הגעתי לטל, היו מגנטים, היה "הוק" [ארר, אוהבת "הוק"], היה כיף, היה.

היה אוכל, חביתה טעימה כזאת עם פטריות, היה אוטובוס, יש סבא וסבתא.

היה שווה? עדיין.

[נו, בחייכם, התעוררתי בפאקינג שבע.]

*מחכה לאיתמר*

כעבור חצי שעה- *איתמר מגיע*

*נעמדת ליד איתמר, איתמר ממשיך ללכת*

*איתמר מסתכל עליי, מנסה לעצור את עצמו מלהסחף לאותו הכיוון שהוא הלך* [וואו, יש לבנאדם הצתה מאוחרת, וגם זאתי לא משהו.]

"היי."

"היי."

"חיכית לי הרבה?"

"מן הסתם, אבל במילא הייתי נתקעת פה עד ארבע."

"למה?"

"כי התכוננתי לחכות לך..."

"הא, נכון."

*מתיישבים על ספסל ליד התחנה, איפה שיורד גשם אבל לא עלינו*

"קנית שם משהו?"

"לאא, סתם ישבתי."

"אני לא מרשה לעצמי לעצור שם, כי אם אני עוצר- אני קונה."

"לא הייתי רעבה."

*מסתכל עליי בתדהמה* "אני תמיד רעב!"

"אתם כולכם תמיד רעבים."

*לא שואל למה אני מתכוונת.*

*מתחילים לדבר על נושאים לא קשורים, החל מהרכבות המשונות שיש פה [איתמר], וכלה בסרט שאני וטל הולכות לראות ["זה משהו על זומבים." "אה, זומבים זה כבר פאסה." "לא, לא זומבים מפחידים." "אה, אז זומבים נחמדים?" "כן!" "I'm your friend..." "Yeah, a friend who wants to eat you brain!"], וכל מיני שטויות כאלה. לא היה כלום ["אפילו לא חיבוק נחמד?" שואלת טל. אני אומרת שלא. "אפילו לא חיבוק של ביי ביי?" היא נדהמת. "איזה בזבוז של זמן." אני מסכימה איתה בחצי פה].*

אבל זה היה שווה את זה, גם אם.

כמו, למשל, למה הוא שואל איפה אני אהיה בשישי, ו"מתי את חוזרת בשבת?", אם הוא לא רוצה לפגוש אותי אז. וזה מחמם לי את הלב, באמת, ואני כבר לא מפחדת. אבל בכל זאת, אסור מהר מדי.

אני בנאדם איטי [במילא התכוונתי לכתוב על זה פוסט, ולכן בפוסט הבא תדעו על מה לעזאזל אני מדברת].

והיה ממש מגניב, וההורים של טל ממש מגניבים [אם כי מוזרים למדי], וכדי לכפר על זה שגרמתי לסבא וסבתא שלי לחכות בקניון לב המפרץ [שעה וחצי, לפני הערכה גסה], עזרתי לסבתא גם בלי שביקשה ממני, ולא עשיתי רעש בכלל. וגם הלכתי לישון מוקדם, ילדה טובה.

[והתעוררתי בפאקינג שבע :O, כן.]