כל הערים מסביב מופצצות, ואני יושבת פה, כמו סנאי על קפאין, מנסה לקבל סימני חיים מהחברים שלי. ענבר נתקעה בחיפה מאז אתמול, ואני לא יודעת מתי היא תחזור, ואני דואגת לה לייק הל. אני מרגישה כמו בכתה ה', כששתי מלכות הכתה [תמיד היו שתיים] היו רבות, וכל הכתה הייתה מתחלקת.

"האהא, חטפתי לך חייל!"
"היי, בנזונה! עכשיו אני אהפוך את כל עזה ואהרוג ילדים! חהחהחה!"

ממשלה מטומטמת. חבורה של ילדים קטנים...