עד שבורחים מהכפר כדי להמנע מהן [בדרך עוברים בכפרים ערביים :P], הן מגיעות גם לחיפה. היום הוזעקתי לממ"ד בערך כל חמש דקות, בעודי מכינה פאי. בסוף יצא מרק. שונאת את נסראללה.

כל היום נאבקתי ביחד עם בנדודי שחר, בבנדודי עומר, שיתן לנו קצת להיות במחשב [הוא אוהב ליילל, אז זה קשה ברמות], וכל פעם שהוא נתן לנו להיות, הוא חזר אחרי חמש דקות כדי ליילל שוב. נבל קטן. אי אפשר לנהל שיחות וידאו במסנג'ר הישן שבמחשב של סבא וסבתא [נשארתי לישון כאן במקום אצל אבא- לא ברור למה], ואני מתה משיעמום. אולי כדאי שאני אלך לישון.

לילה, אני מתמוטטת.