כנראה שהתעוררתי בסביבות השעה עשר. בשעה אחת עשרה בערך גלעד בא להעיר אותי ולשאול אם הוא יכול להיות במחשב [אני ישנה בחדר עם המחשב בחיפה :P]. אמרתי לו שלא. בשעה שתיים הלכנו לראות את הסרט "גיבורים קטנים". ישראלי. אחלה סרט, לכו לראות. ברצינות. אחרי זה נסענו חזרה לכפר [סוף סוף], עם הבזיליקום של גלעד [O_ם] בתוך כד. מיד בירכתי את אמא וחברהּ איציק, ונכנסתי להתקלח. נדב הודיע שהוא לא יבוא בסוף [מה פתאום מד"צים?!], ורק רובין בא. אמא לא התרגזה עלינו יותר מדי על שהרעשנו [אני מופתעת שהיא לא התעוררה מההקלדות שלי עד עכשיו :S]. מדי פעם יצאנו לפארק ושוחחנו על נושאים עמוקים ביותר [לא. ברצינות, מדהים על איזה נושאים אפשר לשוחח בשעה עשר בלילה.], בזמן שאני ניסיתי להתחמק מהעשן [*אהם*] של הסיגריה של מישהו [*אהם*]. ניחשתי [על הניחוש הראשון! אין יור פייס, נדב!] על מי רובין דלוק [הזוי], ושוחחנו על זה עוד קצת, ועוד קצת, ועוד... ואיכשהו הברווז נכנס לשיחה לשניה וחצי, והמוח שלי כבר היה עיסתי למדי מכדי לנסח דברים כמו שצריך. אז יצא שאני מדברת בעיקר עם הידיים, וממשיכה לגמגם בניסוח. חזרנו שוב וראינו סרט-ג'קי-צ'אן. היה משעשע. ענבר לבשה בוקסר [:P]. רובין הלך. עליתי למעלה, ודיברתי [הרבה...] עם הברווז. הרבה. למרבה הצער, בשעה שתיים בערך הוא היה צריך ללכת לישון ["אני צריך לקום בשמונה וחצי בבוקר, and the clock is ticking."]. הצלחתי לעכב אותו בערך שלושתרבע שעה לפני שהוא הלך לבסוף [נשמע כאילו שהוא מצטער להשאיר אותי כה מסכנה :P], ואז נשארתי לי, אומללה ובודדה על המחשב, להשלים פערי בלוגים.

אין לכם כח לקרוא?

טוב, ובכן,

קמתי בשעה מוקדמת מהבריא בחופש [ומאוחרת מבדר"כ |חבול|], תראו "גיבורים קטנים" [!!!], חזרתי לכפר, נדב הבריז, רובין חפר, זהותה של הקראש נחשפה [בניחוש אחד!], דיבור עם הברווז שעות על גבי שעות, וטרמפולינה [סתם, לא באמת].

טוב, אולי אני לא צריכה לקום בשעה שמונה וחצי בבוקר [כמו מישהו], אבל אני עייפה אחושרמוטה. ומוות למי שיעז לנסות להעיר אותי. ברור?