נסו את זה. להתעורר בשעה שבע בבוקר [לא לאכול כלום, כי זה עושה לי רע לאכול בשעות כאלה], לשבת עשרים דקות בתחנת אוטובוס, ואז לגלות שסו-קולד מפגש שהיה מתוכנן בכברי בעצם בוטל, ואף אחד לא טרח להודיע לכם [ונכון שנדב ישב יותר, אבל פאק איט]. ואז לנסות לפרש הודעות בפורום [אני חוזרת: בשעה שמונה וחצי בבוקר], ולהתעצבן על עצמי שאני פולניה וself-centered, כי ברור שפירשתי דברים לא נכון, ואז לגרום לאמא [בדרך שנשגבת מבינתי, אגב. לא יודעת איך אני עושה את זה] להתעצבן עליי ולגרום לי לבכות [גאש. היא פשוט אוהבת לעשות את זה], ואז להגיע לכברי ולארגן את המערכת ולחזור תשושה.

גאש.

"הגיוס למתנדבים עוד לא התחיל". גאש. אז מתי הוא יתחיל, בנובמבר? מפגרים.

[אייקון. לא חשוב.]

*הכנס כאן התבכיינות אקראית*

רוניייייייי :( *סניף*