8.10

במדורה היה נחמד, אם כי את רוב הדברים שקנינו לא אכלתי, מאחר וחזרתי מוקדם הביתה [כאב לי הראש וממש הייתי צריכה פיפי]. אבל היה ממש כיף, חוץ מהצ'יזבט המחריד של שולה [שלא עשה לי סיוטים בסוף].

9.10

קמתי בערך בשעה שמונה, אני חושבת. הייתי צריכה להתארגן והכל.

וכמובן שלפני שעושים אולטרה-סאונד, צריך לשתות שש [!] כוסות מים, ואסור ללכת לשירותים [כדי שה- organs יתנפחו]. אז נסענו לכרמיאל ועשינו את הבדיקה [זה היה מטריד למדי], ואז אמא הסיעה אותי לתחנת הרכבת ועליתי בדיוק בזמן. כמובן שלבית של איריס הגעתי בדיוק עשר דקות אחרי שהיא יצאה [היא השאירה את המפתח בתיבה], והתארגנתי עוד קצת.

בשעה שלוש [אני חושבת] הגעתי ל"מתחם הפסטיבל" [הסינמטק, בקיצור], וגיליתי שרוני במשמרת [כצפוי]. אז הסתובבתי עם אנשים ראנדומליים [אורלב, נודלר, ולבסוף גם עומר]. בשעה שש [רוני כבר היה איתי], רציתי ללכת לקחת כרטיסים לאירוע הפתיחה, אבל לא נשארו [אבל אמרו לקחת אותם בשש!].

לבסוף, כשלושת רבעי שעה אחרי זה, בעודי עומדת בתור לכרטיסים ל"מרשעת" [זה היה ביום שאחרי, וידעתי שאני לא אספיק לקחת לזה כרטיסים אז], התקשר אליי טל.

"הלו?"

"היי, זה טל."

"אני יודעת."

"אה. אמרת שאת צריכה כרטיס לאירוע הפתיחה."

"יש לך?"

"כן."

"אומייגד, אני אוהבת אותך!"

[מיותר לציין שרוני היה לידי באותו הרגע, והיה לו מבט תוהה על הפרצוף :P]

אז קניתי את הכרטיס להצגה [אחרי מעבר בשלושה סטנדים שונים של כרטיסים ><], והלכנו לאירוע הפתיחה.

בעיקרון, המנחה הסביר על כל מיני שטויות, ודיבר המון על ניל גיימן, וכל פעם שהוא אמר את השם שלו, כולם מחאו כפיים וצרחו. זה היה ממש חמוד. אז עלה ניל גיימן לבמה, ואמר דברים ממש מצחיקים, ואז עלה אורח מיוחד ולא חשוב, ואמר, "I wanna try this one more time: Neil Gaiman." וכולם מחאו כפיים כמו משוגעים, והוא אמר לו שהוא צריך לנסות את זה פעם.

כשאנחנו ניסינו לצעוק "ניל גיימן" זה לא עבד, משום מה.

אחרי האירוע הזה, אני לא זוכרת מה היה. כנראה שמצאתי את עומר ובילינו קצת זמן איכות ביחד.

רוני התקשר ואמר לי לבוא לאולם של הסינמטק. יש לי כרטיס לסרט "רנסנס" [לא התכוונתי ללכת, אבל בסוף הטריילר באירוע פתיחה נראה מגניב]. זה היה תמוה מעט [מצד שני, מתנדבים מקבלים כרטיסים חינם *מגלגלת עיניים*].

הסרט היה נהדר, למרות שקרוב לוודאי שהוא כמעט דפק לי את ראיית העומק למשך כמה שנים. הוא היה עשוי בטכניקה של צילום ואז העברה לשחור-לבן נטו [כלומר בלי אפור. אוי ואבוי]. זה היה איום ונורא, ונחמד, לסירוגין.

לבית של איריס חזרתי כבר אחרי שהיא ישנה. מאוחר-מאוחר.

10.10

לא זוכרת מתי קמתי, אבל איריס כבר לא הייתה בבית.

התארגנתי טיפה, והלכתי לאייקון. התחלתי כבר לקלוט את הדרך, וכמעט הלכתי אותה אוטומטית. שוב רוני היה במשמרת, והצטרפתי לגיל וטלצ, שאכלו סנדביצ'ים, או משהו כזה. מדי פעם בדקתי באובססיביות במשך היום שהכרטיס של "מרשעת" עדיין נמצא.

הלכתי לחפש את עומר, ואני לא זוכרת עד מתי הייתי איתו. כנראה עד השעה אחת וחצי, בה ענבר ואני החלטנו ללכת עם חבורת הפאנגירלז, ולארוב למר גיימן ליד החדר שבו הרצה [או משהו]. מדי פעם יצאו אנשים ואמרו לנו ללכת משם, אבל אנחנו נשארנו.

לבסוף הוא יצא, ואיש אחד ניסה לגרור אותו, אבל גיימן חתם לענבר, וכשהרחיקו אותה, הספר נשאר אצלו, אז היו חייבים לתת לה לעבור. זה היה משעשע מאוד.

אני לא זוכרת עוד מה היה ביום הזה. כמעט שום דבר מיוחד לא קרה [רק אחרי זה גיליתי שרוני היה במשחק תפקידים, ולא ידעתי מזה].

הלכנו [אני, ענבר ועוד מישהי] ל"מרשעת", והתיישבתי ליד רוני [הוא שמר לי מקום, כי, כזה]. אני אגדיר את ההצגה ככה:

היה נהדר, אבל קראתי את הספר. [הם לא ידעו איך להכניס את כל זה לשעתיים, אז הם קיצצו בעלילה.]

חזרתי הביתה, בלה.

11.10

הגעתי לסינמטק, דיברתי קצת עם גיל. כשהרמתי את ראשי מהתוכנייה [רציתי לבדוק מתי מקרינים את Mirrormask], הופיע רוני. זה היה הזוי, ואם לא הייתי מאומנת בלא להיבהל מדברים, הייתי נבהלת [משפט הגיוני למדי, כשחושבים על זה, והוא גם תופס]. אחרי דקה הוא הלך למשחק תפקידים [הא!], ובלה. עומר אמר שהוא יכול לסדר לי לפגוש את ניל גיימן, אבל זאת הייתה טעות. מעיין יכלה לפגוש אותו, ועומר רק השאיל לה את חליל הצד. אז זה לא היה נחמד במיוחד. גם נדב היה, אבל אני לא זוכרת מתי הוא הגיע.

בינתיים, אנחנו נשארנו באשכול ועשינו שטויות, חיכינו שיגיע הזמן ללכת לסרט. בין לבין הלכתי לדוכן של המשחקים [אייל היה שם], ובשניצל יוגי, עם אורי [פרשדונה]. זה איש מאוד משעשע. מציאה: שקית גדולה מלאה בצ'יפס מהביל [ושמנוני] עולה עשרה שקלים. אח-לה.

בערך בשעה שש [נראה לי], רוני לקח אותי ואת טל לפלניטריום [לומר, הוא שילם עלינו P:]. היה ממש נהדר. מצאתי את סיריוס [אחרי שני נסיונות] לפני כולם. כל החושך הזה היה מאוד, המ, כן. *צנזור של משהו שאני לא אצליח לנסח בכל מקרה*

היה משהו עם אייקידו. אני לא בטוחה מה הלך שם, אבל היה נחמד.

אז ישבנו לנו וחיכינו עד השעה עשר וחצי. אני ועומר שרנו את הAngry white boy polka. בין לבין, הוספנו "קווא קוואאאא!" [שהיה גם במקור], ונפלנו מצחוק בכל פעם. לבסוף הגיע הזמן לסרט.

אוי, הסרט היה פשוט נהדר, וממש אהבתי אותו. לפניו אני ועומר ניהלנו שיחת מסנג'ר על הנייר [זה די מרענן, למען האמת].

בכל מקרה, סרט נהדר. ארג.

12.10

לא קרה הרבה. הראשון שפגשתי היה סתיו, והלכנו לאכול פיצה ב"פיצה סרט". טעים, אלוהי.

בסוף יצאנו משם עם מגדל של פחיות קולה [שלוש!], והלכנו לכיוון העזריאלי, שם פגשנו את הדס [שעדיין אין לי מושג מיהי], ובילינו כחצי שעה [או יותר]. חזרנו בדיוק בזמן בשביל שאני אוכל לעמוד ממש-בתחילת-התור-לחתימות-ניל-גיימן. היה מגניב ביותר, חיכינו שם משהו כמו שעה וחצי [בה שלושת רבעי שעה בכלל לא הייתי בתוך התור, והספקתי לקנות את "אלים אמריקאים" ולקחת ספר להחתמה מרחל :P], ונכנסנו לחדר אחד באשכול שבו כלאו אותו [קריפי]. היינו שם עשרים אנשים בחדר [כל פעם נכנסו ויצאו], נדב וענבר עמדו בדיוק אחרי [אחרי זה אני אשים את התמונה שלי עם המסכה הצהובה וניל גיימן מהמצלמה של ענבר D:]. היו המון בקבוקים שעמדו על השולחנות, ובהתחלה חשבתי שזה לניל גיימן, אבל אז זה לא נראה לי הגיוני במיוחד. כשכמעט הגענו אליו, נדב שאל אם "אפשר לגעת בו?" [הוא האחרון שהבין מה הוא אמר, אגב.] וכולנו נשפכנו על השולחנות המוזרים שהיו בערך כמו גדר. ממש בהתחלה נמרוד רשף [וטף? O_ם] נדחף לתור וגיל נימני חתם לו. נדב צילם אותי עם המסכה מחייכת חיוך גדול ודבילי, ויצאתי ממש כמו ענבר.

סוף סוף הגענו. ניל הביט בפתק [אמרו לנו לכתוב את השמות שלנו כדי שיחתום לנו], ושאל במבטא בריטי נהדר, "Limor and Inbar?" נדב גיחך, ואמר, "חע, איזה עארס." [איזה מזל שהוא לא ממש מבין עברית.]

ניל גיימן אמר שהוא אוהב את המסכה הצהובה שלי ^^ [ואחרי זה נדב אמר שהוא לחץ לו את היד. חבל שלא חשבתי על זה, אני טיפשה ><]. וואי, איזה איש חמוד.

אני, נדב, דרור, -שני שמות שאני לא זוכרת-, שאנה וחברתה הלכנו לסנטר. איכשהו הצלחנו להיפטר משאנה והשניה. אכלנו [חוץ מנדב] קוסקוס נהדר, ואז עומר וסתיו הגיעו, והלכתי איתם. הלכנו לשוטט בכל מיני מקומות [מהם בצומת ספרים, וכליזמר], ואז החלטנו לחזור. אז נדדנו לנו ברחובות, זועקים "סקרה בלו", ומדברים בצרפתית/מבטא צרפתי. היה נהדר.

חזרנו לעירוני, ושוטטנו שם עוד קצת, והחלטנו לחזור ברכבת [אני להרצליה, הם לעכו]. קצת לפני, טל קרא לי לעזור להוציא את רוני ממשחק תפקידים, אבל לא רציתי להפריע [מה שהסתבר כטעות, כי לא ראיתי אותו מאז :( ]. אז חזרנו ברכבת, והיינו מאוד משועשעים. אם כי, יכולתי לקחת אוטובוס מאיבן גבירול ולחסוך לעצמי שלושים שקלים של מונית כשגיליתי שאין אוטובוס שנוסע לתחנה המרכזית מהרכבת [בשעות ההן]. בלה.

13.10

הגעתי בשמונה וחצי בבוקר כדי לגלות שאין אף אחד whatsoever [חוץ ממעטים] ב"מתחם הפסטיבל". שיחקתי עם רן ועוד אנשים טובים בJungle speed [זה אחלה משחק שבעולם, וניצחתי פעמיים]. אחרי זה הלכנו לרכבת ונסענו לחיפה [אני, רן, ענבר, נדב, זיו ותמר-לא-גאיה]. בדרך שיחקנו ספיד, ג'אנגלספיד, ושיטהֶ.

היה משעשע מאוד, נמ.

"אבל לפחות נהינת?"

"כן,"

"גם אני, נהינתי איתך. אניאוהבאותך."

"אוהבתותך. ביי."