אתה שואל מה אני חושבת. אני לא מבינה, מה אני חושבת על מה?

בכלליות, או, לא יודע, מה את חושבת עליי?

אני עוצרת לרגע ובוהה במסך. אתה באמת לא יודע?

אני אוהבת אותך. באמת שכן.

זה היה מהיר, אתה אומר. כאילו שהיה לך ספק שזה מה שאני אגיד.

אני לא צריכה לחשוב על זה הרבה, מתכוונת לומר שזה תמיד בראש שלי, אבל אתה חושב שזה אף פעם לא.

אתה ממלמל משהו על כמה שכל דבר קטן מציק לך, ואני יודעת על מה אתה מדבר. אבל אני לא מסוגלת לחשוב שאתה באמת חושב שאני לא חושבת עלייך כל דקה ודקה ביממה. לפעמים אני נשמעת עצובה, ואתה לא מבין למה.

אני לא מבינה למה אתה צריך את האישור שלי לזה. ולמה כ"כ פתאום החלטת לשאול את זה.

אתה אומר שזאת לא חקירה, ושאני יכולה להפסיק לענות לך אם אני רוצה.

אבל אני יודעת שאתה רוצה לדעת.

ויותר מכל, זה מטריד, ומעציב, ומציק לי.

לא יכולתי לישון.