אפשר להגיד שהאנשים שאני מכירה מתחלקים לקטגוריה של "אוהבת", "לא אוהבת" ו"ממש לא אוהבת"; אם כי, בקטגוריה האחרונה אין ממש הרבה אנשים.

ובכן, אפשר להגדיר את זה ככה. יש אנשים שאני אוהבת, ויש שאני אוהבת פחות; את רוני אני הכי אוהבת, ברגע זה [עד כמה שכואב לי להודות בזה, דברים יכולים להשתנות- אבל זה לא הולך לקרות בזמן הקרוב]; אחריו, עומר. ובכן, עומר הוא סוגייה. כשרובין ונדב מתייחסים אליי בתור בחור בגוף של בחורה, עומר מתייחס אליי בתור בחורה עם מנטאליות של בחור [פחות או יותר]. אני באמת באמת אוהבת אותו, והוא יודע את זה, כמובן [ואם הוא לא יודע את זה, הוא יקבל מכות], והוא באמת באמת אוהב לבהות לי בציצים [כשהוא יכול, מן הסתם]. הוא נהנה גם להמליץ לי [להכריח אותי] על ספרים שכדאי לי [אני צריכה] לקרוא, ולנסות לתת לי שיעורים במוזיקה [חע]. בכל מקרה, חוץ ממתי שאחד מאיתנו [או שנינו] עצבני על השני, אין בעיות; ונדב ורובין. מסיבה שברורה לגמרי, אני לא יכולה לשים אותם אחד אחרי השני. כי א, מישהו יעלב, וב, אני באמת שלא יכולה. בכל מקרה, נדב יכול להיות ממש אנטיפת כלבתי כשהוא רוצה [אפילו יותר מרובין], ונוטה לקחת דברים יותר ללב [ויותר להפנים]. רובין קצת יותר נפתח, יותר מדבר, יותר מציק לי עם הADD העצבני שלו בשיעורי ספרות/היסטוריה/לשון [אבוי, למה בחרתי לשבת לידו? :P].

גם אותם אני אוהבת, עד כמה שזה יגרום לאחד מהם [או שניהם] להתפתל בחוסר נוחות.

אבל כשמגיעים לחברות שלי, אסור [אבל אסור] לדרג. אף פעם.

אז אני אוהבת את כולכן :P.

[נ.ב. כנראה שלא אסע לר"ג בכל זאת, כי שואה, אבל אני אשתדל להצליח בזה >< אני מקווה שאמא תרשה לי, אבל, דאמיט, מה הסיכויים? אני אבקש מענבר שתעזור לי לשכנע אותה. או משהו.]

לימור המתוקה
את זוכרת את היום ההוא שבו הכל ישתנה?!
ישבנו בהסעה, פינטו ליידך, שחר מאחורייך...
במה התברך מזלנו, שזכינו לפגוש בכזאת מקריות בן-אדם מדהים שכזה!
מאז אנחנו חושבים המון על הזמן הנדיר שהעברנו יחד ומחכים ומצפים בקוצר רוח לעוד זמנים כאלה איתך!

אז עלינו לחפש אותך, אבל את מסתובבת. בטח מדברת עם רוני...

דיי כבר... חחח :)

אוהבים אותך מאמי...

תהיי בקשר!

פינטו ושחר היקרים

מה לעזאזל?!

לימור