זכרונות:
- חולצות גזורות, שיער של ענבר גזור, שיער גזור של ברביות.
- הרגשה שמאשימים אותי במשהו שלא עשיתי.
- אחת ממעלות- כנראה פסיכולוגית- שהייתה משחקת איתי במשחקי שולחן [במיוחד זוכרת את הרמז].
משימה:
למצוא את הקשר ביניהם. לגלות מי גזר את החולצות, ולמה הלכתי לפסיכולוגית.
תוכנית:
לשאול את אמא.
תוצאות:
"אמא, זוכרת את המקרר הישן?"
"כן...?"
"אז כשהייתי קטנה, פחדתי שהוא ייפול עליי."
*הנהון*
"אז הייתי זזה איזה מטר הצידה, ואז עדיין פחדתי שהוא ייצא מהקיר רק כדי ליפול עליי."
"טוב, זה קורה הרבה כשקטנים."
"זה נמשך די הרבה זמן."
"כמה זמן?"
"עד שהחלפנו אותו." [לפני שנתיים, אם לא אכפת לכם.]
"אהה..."
"כן."
*דממה*
"והחולצות הגזורות?"
"המ?"
"מי גזר את החולצות, בסוף?"
"את עדיין זוכרת את זה?" [זה היה בכתה א', מסתבר.]
"כן."
"טוב, זאת הייתה ענבר."
"אז למה האשמתם אותי?"
*מבט מבולבל* "אני זוכרת שידעת שזאת היא והגנת עליה בחירוף נפש."
*מבט מזועזע* "מה פתאום, אני הכחשתי שזאת אני בחירוף נפש. הייתי בטוחה שאתם מאשימים אותי בכוונה."
"טוב, אז..." *רגע של מחשבה* "כנראה שהיא הפלילה אותך."
"למה שהיא תרצה לעשות את זה?"
"היו לה כמה בעיות בכתה ד'."
"אוה. ומה עם ההיא ממעלות? מה היא הייתה?"
"פסיכולוגית. שלחנו אותך אליה כדי להבין למה גזרת את החולצות, והיא אמרה שיכול להיות שזה נובע מהתעללות מינית [?!] ושהיא צריכה לעשות לך פרופיל פסיכולוגי."
*מבט סקפטי*
"כן. אז היא בדקה לך את ה-IQ, ובאופן בלתי צפוי, הסתבר שיש לך IQ מדהים לילדה בת שש."
[ברקע, יהוני: "יש לי אחות חכמה!"
אני, בתשובה: "זה התאזן עד עכשיו."]
"למה נזכרת בזה פתאום?"
"טוב, זה מסתובב לי בראש כבר כמה זמן, ותהיתי.
וגם, קצת, פחדתי שאולי זאת בכל זאת הייתי אני..."
למקרה שתהיתם למה יש לי Issues.