לא יכולתי להגיד לאמא שלי למה אני עצובה, כי זה כ"כ מטופש. לא יכולתי להגיד לה שאת כועסת עליי, בגלל שכשהיא הייתה שואלת למה, הייתי אומרת שאני לא יודעת. כי אני לא.

לא יודעת מה את רוצה, ואיך עלה לך לראש הרעיון שאני לא מעריכה אותך.

ומה לעזאזל עבר עליך כשהחלטת, יום אחד, ששבועיים [שבוע וחצי? W] זה לא מספיק בשביל לסלוח למישהו על משהו שבכלל לא צריך לכעוס עליו- ובכלל לא קרה, אגב [ונו, באמת, להזכיר לך שבכלל היה הרבה יותר הגיוני אם אני הייתי כועסת עלייך ולא להפך?]?

ולמה את עושה את זה?

את נהנית מזה?

כי אם את נהנית מזה, תגידי עכשיו, שאני אוכל להפסיק לתת לך להינות מזה.

נשים.

"תתחצף ותענה- הנה, הנה, הנה."

והלוואי שתקראי את זה.