נראה שלא הייתה לי ההזדמנות לכתוב בבלוג כבר מאז יום שישי, כשהתחלתי לכתוב, ואז היה בלגן והדבר המטומטם לא שמר לי. בלע.

ביום שישי הייתה לי מסיבת היומודלת. היה קטע שבו הסיטואציה כזאת-

אביאל (בנדוד מעצבן): אוקיי, עכשיו את עושה לשחר בום בום.

ליסה (בתדודה חמודה):*מרביצה לשחר בראש*

שחר(אח של בנדוד מעצבן): איה.

אביאל: ועכשיו תעשי לו טובה.

ליסה: *טובה*

אחרי כמה דקות שהמתכונת חזרה על עצמה, שחר נתן לליסה מכה בראש והיא התחילה לבכות. ניהי.

קיבלתי דיסקמן! ודיסכפול של הביטלס! וספר תווים של כל השירים שלהם! ופיה! טוב, יפה זה לא משהו בשבילכם, אבל אני אוספת אותן. וגם... *מנסה להיזכר* אממם... כסף! הרבה כסף! ותלוש קניה בחנויות ספרים ובגדים! יאי! בגדים יש לי מספיק, אני מניחה... =P

בערב כולם התחילו להתפזר וקרן התקשרה לשאול אם היא יכולה לישון אצלי או להפך. כמובןם שאמי היקרה לא הסכימה. יאי?

ביום ראשון הלכתי לבצפר כרגיל, וכשחזרתי, נשכבתי על הספה ונרדמתי. ואז התעוררתי בערך בארבע וחצי, וחזרתי לישון. התעוררתי בשש. המקהלה אמורה הייתה להיות בחמש וחצי.

קיללתי את עצמי בעודי צועדת במהירות האפשרית שאפשר לצעוד בכפכפים (=/) וגיליתי שהגעתי בשביל שעה וחצי (=/ כפול).

בסוף השיעור נשארתי כדי להראות לג'ניה את השיר של הביטלס שרציתי שנשיר, והיא אמרה שזה שיר מאוד יפה, ושהיא תסיע אותי הביתה (כי נורא התעכבתי איתה) ושאני אחכה שניה כי היא צריכה ללכת לבדוק משהו במזכירות. יש, אמרתי לעצמי, הולכת לעבר הקולות שהייתה לי הרגשה שהם היו קשורים איכשהו למשהו שהוא לא מקהלה (=אומנויות לחימה).

הו, קובי בהחלט היה שם. ועוד איך היה שם. ליד קרן. בלע.

רוב הזמן ניסיתי להחניק את הצחוק לי כי הם כל הזמן כזה-

רמי (מורה): הא!

תלמידים: *מכה*

רמי: הואה!

תלמידים: *בעיטה*

רמי: קיה!

תלמידים: קיה!

חעחע! קובי עשה קיה!

ואז ג'ניה הגיעה.

ביום שני סיפרתי לקרן שראיתי אותה (תוך השמטה של החלק עם קובי. היא אפילו לא קוראת בבלוג הזה, למה שתדע על קובי?) בחוג, ואחרי זה כל הזמן עשיתי כזה "קיה!" עם מכה כזאת וזה היה נורא משעשע.

אחרי ספורט (ניהי, לי לא היה. ניהי.) סיפרתי לנדב שקובי היה בדבר ההוא, ואז סיפרתי לו שקובי עשה "קיה!". הוא צחק. בעצם, נדמה לי שזה היה לפני קרן. טוב, נו.

אחרי שחזרתי מהחוג שחיה שלי, אבא שלי אסף אותי דרך המרכז (אם אח שלי ואחותי) ובדיוק כשנכנסתי לשמה קובי עבר שם. הו. נראה שהוא מוצא כל מיני הזדמנויות להיתקל בי =P.

היום הגעתי לבצפר וקודמתי על ידי שיר ה. בשני בלונים ושיר ל. בזר פרחים (שהיא בטח מצאה איפשהו בערוגה של אבי ^-^) ונטשה החזירה לי את הארבע שקל (טוב, שלומי, ארבעה שקלים. מרוצה?) שהייתה חייבת לי. אניטה כעסה עליי שלא אמרתי לה שיש לי יומודלת אז היא אמרה שהיא תכין לי למחר עפרון עם נוצות כמו שיש לה.

בהפסקה בדקתי את שלל היומודלת-

פסקזמן עם ברכה מזוהר (מחנכת)

פרחים שהספיקו כבר להתרקב משיר ל.

שני בלונים שהתפוצצו כששמתי אותם על הדשא (*מכה את המצח עם היד בתסכול*) משיר ה.

זהו. ^-^

איתן (= ז'ניק נחמד <(חמוד זאת מילה יותר מדי מחייבת. אני שונאת את זה. זה כמו המילה "חברים">) שנראה בערך איך שאני הייתי נראית אם הייתי בן [מה שמזכיר לי את מס"ע... "הייתי צריכה לעשות לנדב. אם היית בת היית קוראת לך קארין. כי אתה קורא הרבה..." פחחח עינב... what the f-word?!]

[לי קרו צליל, שכחתי לציין. דריה המאגניבה. "כי היא אוהבת לשיר ו... כי היא שרה יפה..." "לימור, זאת מחמאה בשבילך?" לאאאאאאא, מה פתאום! ניהי, איזה שם שולת. צליל.]) התיישב לידי על הדשא וניסה ללא הצלחה לחטוף ממני את הפסקזמן. *זדון* וכל הזמן מישהו קפץ עליו מאחורה. יש לי הרגשה שהפוני שלו בטח מסתיר הרבה מאוד פצעים. או שהוא סתם לא הספיק לגזור אותו. =P. מי שמע על ז'ניק עם פוני?

רובין לא הגיע היום. הוא הבטיח להביא לי היום את היילו סמברין. בלע.

דניאל כל הזמן מתעקשת שנדב הוא בעלי. בלע עליך, דניאל.

ולסיום חביב, רשימת שמות שולטים. אז-

שמות שולתים

איזבל

מורט

סוזאן

קובי

ג'יימס

סיריוס

פיטר

רמוס, כשחושבים על זה

לריסה

איוואן (הוא הוא משו כמו קובי רק מגניב יותר. ולא אמיתי, כשחושבים על זה =P לה לה)

גאריון

אֶרנד (שהשתנה לאריונד, אבל אהבתי יותר את ארנד)

ארטמיס

הולי

ענבר (אמבר יותר טוב)

משי

נורית

קרן

דניאל

נדב

צליל

דריה

יסמין

מזל טוב שמח

לימור