21.4
קמתי בשעה נורמלית יחסית [שבע וחצי] ונסעתי ברכבת לת"א. תיארתי לעצמי שאני אלך לאיבוד בדרך מתחנת הרכבת, אבל באופן מפתיע [בדיוק שניה אחרי שקיבלתי הוראות הגעה ממתן וגם מגיא פלאוט]- נתקלתי בגיל בדיוק שניה אחרי שיצאתי מהתחנה, באיזה מעבר חציה. אז הגענו ביחד, והיה כיף. הייתי קצת בהרשמה עד התדריך-מתנדבים, ואז עזרתי בהקמה. נגה התקשרה לשאול איפה אני ונתתי לה הוראות הגעה למתחם. אחרי שאני ואשד [אדם נחמד שלא הספקתי ממש להכיר במהלך הכנס] ציירנו על כמה קוביות בשביל צוות עיצוב, היא התקשרה אליי במצוקה מרחוב אשר היה מאוד קרוב למקום בו היינו. שלחתי אותו להביא אותה, בעודי מחכה וממשיכה לצייר.
נגה הגיעה, וביליתי איתה את רוב היום. אין הרבה מה להגיד חוץ מזה שהיא ומתן פיתחו יריבות כמעט מיידית. המחזה היה משעשע אם כי מחריד מעט. איפשהו כאן יצאנו ללקט דברים בשביל גילי, והיינו אמורים להגיע לטמבור, אבל הוא היה סגור ["הטמבור סגור." "הטמבור סגור?!" "הטמבור סגור."], ובאסה. כשיצאנו למצוא לנו אוכל, אני והיא צילמנו כל דבר שלא זז פחות או יותר [וגם כמה דברים שכן זזו- אנשים שראו אותנו מצלמות וביקשו שנצלם אותם]. כשחזרנו לביגור התנחלנו עם האוכל בחדר ממוזג היטב [וכנראה הכי ממוזג בביגור הזה- נראה לי שזה היה לאומונד, לא?], ומה-שמו עם הזקן המוזר [נמרוד?] בא להציק לנו, ודיבר על זה שהוא לא זוכר את ביגור שעבר כי הוא לא ישן ו/או שתה. כשגילה שאני לא שותה [כי זה לא טעים], הוא החליט להסביר לי על כל שלושת סוגי הבירה. היה פשוט מרתק לשבת ולהקשיב לו במשך עשרים דקות, בזמן שנגה הייתה איפשהו עם מישהו שאני לא אדבר עליו.
"שמע, אני בטוחה שזה נושא מאוד מעניין...
אותך."
בסופו של דבר היה משהו הזוי שאני לא זוכרת. נגה גררה אותי לסנטר, ובדרך לשם צילמנו עוד דברים משעשעים, ועוד אנשים ביקשו שנצלם אותם, ועישנו לי בפרצוף. בכניסה המאבטח דיבר בהמון אנגלית ונגה הצטרפה אליו והייתה כאילו כזה מגניבה בכלליות. הלכנו לחפש עטים בשבילה, אבל הכל היה סגור כי זאת הייתה שעה יחסית מאוחרת [שמונה וחצי? תשע? וחצי?]. פגשנו ידיד שלה, יותם, בפינת עישון, והיה לא כ"כ כיף בכלליות, כי זאת הייתה פינת עישון. בלה.
בסופו של דבר עזבתי אותם, והלכתי בכיוון עזריאלי, לתחנת הרכבת [לא היה לי כח לחפש דרך אחרת, וחמישה שקלים הם חמישה שקלים]. הסתבר שמכונת הכרטיסים לא עבדה, והקופה הייתה סגורה, אז הייתי צריכה לעלות אשכרה לקניון ולחכות עד שכל הערסים ממפגש ישראבלוג יתנדפו להם. בסופו של דבר, בסביבות עשר וחצי, חיכיתי לרכבת שתגיע רק בעשרה לאחת עשרה. התקשרתי לבכות למתן שבבקשה תבוא לתחנת הרכבת, אני מפחדת ללכת לבד בלילה בדרום ת"א, בוהו. וחזרנו למתחם. הידד!
ואז הלכנו לישון באותו חדר, וזה היה די נחמד עד שבשלוש לפנות בוקר בערך [אם אני זוכרת נכון] באו לפנות אותנו, כי אסור לישון בקומה העליונה [אויויוי] וגם, "קיווינו שאתם הסילברליפים". ווה.
22.4
על אף שתכננו [במשך כל הפוסט, בדר"כ גוף ראשון רבים הוא אני ומתן] לקום בשעה הקרובה לשבע וחצי כדי לאכול נורמלי פעם אחרונה, שעות השינה החליטו ששש [האהא] וחצי יהיה אפילו טוב יותר! כוסעמק. קמתי, התארגנתי, עזרתי קצת בארגון של דברים [מה בדיוק? אני לא אמורה לזכור דברים כאלה?], ובסופו של דבר יצאנו אל העזריאלי, בחום, ברמזורים, בת"א [מן הסתם, רק מדגישה], ברגל. שזה היה בסדר, נו. אני ילדה קטנה. בכל מקרה, אכלנו בדבר הזה של יטבתה. טוסטים ממצה בריי. שזה היה די מגניב, אם כי תמוה. טוסט ממצה בריי? WTF. כמובן שלא סיימתי את האוכל שלי, כי אני אישה. ג'יזס.
לא תוכנן לי דבר עד השעה שתיים בצהריים, אז בעיקר ישבתי בחדר תיקים [ותודה לכל אנשי הסגל שראו אותי יושבת על השולחן הזה ולא סילקו אותי], עד שענבר החליט שאני אהיה הנספחת הרשמית שלו, והוסף [רשמית, כמובן] לתג שלי "ב. ענבר", והסתובבתי איתו [גם עם ענבר וגם עם התג] בעליצות בכל רחבי המתחם, ממלאת בקבוקים ומדליקה מזגנים, ועושה כל מיני דברים שלא ממש מצריכים מאמץ, אבל משמחת אנשים בזה שהייתי מקסימה וחמודה ["וצנועה..."] ושמחת לבב וכו', עד שהייתי צריכה ללכת למשחק- "מיתוס: לעולם בעקבות השמש".
לא הייתי בדמות ממש. המשחק היה נחמד מאוד, אבל השיטה תמוהה. ולא הייתי יצירתית במיוחד, בעיקר בהתחשב בעובדה שזאת הייתה שיטה שצריך לתאר דברים, ואני פשוט זרקתי דברים על אנשים בעיקר. מילא. היה נחמד. אח"כ סיימתי מוקדם יותר ממתי שהייתי אמורה לסיים, אז הלכתי להיות עוד קצת "ב. ענבר". ואז לא-עליתי למשמרת קופות, כי היה אירוע פתיחה חמוד [ואלון סנדלר כל הזמן התלונן על זה ש"זה היה בפאה החמישית" או משהו בסגנון] בהחלט.
ואז עליתי למשמרת, והיה די משעמם להחריד, כי בערב כמעט אף אחד לא נרשם לשום דבר. כמה אנשים הזמינו אוכל מלמון-גראס, אז הצטרפתי להזמנה. האורז היה לא משהו, הצלחתי לאכול רק חצי ממה שהיה שם [לא שהיה שם ממש מעט, אבל מילא], ונתתי את זה למישהו, לא זוכרת מי, בחדר תיקים. סביר להניח שליע"ם. את שאר הזמן [אחרי עשר] ביליתי בחדר התיקים שוב, והיה די כיף, שם היה #1 [אני אחזור לזה], ופגשתי המון אנשים חדשים והיה מצחיק.
ו...לישון. #1 נגרר לחדר שבו ישנתי, משום מה, אבל מילא. היה משעשע עד מאוד.
23.4
קמתי וכו'. שוב מוקדם מדי. הייתי קצת בהרשמה עד התדריך, #2. הלכתי לתדריך של הממלכה, שהיה מבלבל מעט, לא יודעת למה. #3 וקצת #4 [באמת, אני סופרת את זה רק כדי להזכיר לעצמי]. המשחקים התחילו והייתי קצת אבודה. מזל שהיו המון נאפסים שעזרו לי ["ואז, פתאום, אתם רואים שעומד על הענף של העץ, אה... נסיך פיראטים! כן!" "יאררר!" "מה עושה נסיך פיראטים ביער?" "אה, נו, יש פה נהרות. כן. זה פיראט נהרות."]. בסופו של דבר הצלחנו איכשהו לסיים את כל הדבר הזה, והסוף היה מצחיק [כל מנחה/נאפס/מנהל ממלכה שיחק חלק של דרקון והיינו צריכים לפגוע בהם], אבל קצת רעוע וכל זה.
וכאן יש לי חורים בזכרון. רוב הזמן פשוט הסתובבתי עם ענבר ודיברנו שטויות. נכנסנו לחדר סגל, והוא וגיא התעסקו עם הקשר ועצבנו את כל שאר הסגל עם צפצופים וכאלה, מה שהיה מגוחך כ"כ שפשוט חייבים לצחוק. #5, אבל בצורה מוזרה משהו. וגם יש לו עיניים די מפחידות. אני וענבר הלכנו לדוכן של טקטיקה לבדוק אם יש להם את once upon a time, אבל נגמר להם, והם אמרו שאפשר לקנות באינטרנט ["הא. כלומר, לא." "זה לא היה נחמד." "אופס."]. היה חם. אחרי כמה זמן ענבר הזכיר לי שיכולתי ללכת לדוכן השני [של הקוביה אאל"ט], והבנתי שהוא צודק, וזה היה די מטומטם מצידי. בכל מקרה, קניתי וקיבצתי אנשים שישחקו איתי, והיה כיף למדי.
"אז, את מאוד מחוזרת היום."
"אני יודעת." *מגחכת*
"נו, כמה?"
"ארבעה? לא, חמישה."
איפשהו כאן, בחוֹר בזכרון, נכנס #6 ו-#7. אבל אני לא זוכרת. כלום. זה לא יכול להיות סימן טוב.
אבישי בא ומביא לי סנדמן. תודה ^^
נכנסתי למשחק של מתן- "משתלטים [פאק, אתם יודעים כמה זמן לקח לי להקליד את המילה הזאת כמו שצריך?] על האינטרנט", שהיה על פקאצה, ערס, פריק, חנון, פינקי והמוח שמנסים להשתלט על העולם האינטרנטי. אני מצטערת על שלא הייתי דמות חלק עצום מהזמן ועל שהמשחק יצא משליטה. אבל היה מצחיק. והזוי. אז, דברים מצחיקים:
- פינקי מתנגש במכונת משקאות וממשיך ללכת באותו כיוון. מדבר איתה והיא מבינה אותו.
- "יש פה הרבה קבלים."
"היה לי, כאילו, חבר שקראו לו קָבַּל..."
"הוא אהב מוצרי סיליקון?"
*מסתכלת למטה* "כן."
- מתקפת חבר כוסון. "במילא היא זורקת חבר כוסון פעם בשבועיים, אז למה שלא תזרוק אותו על מישהו?"
- "אני כשלון."
- "מעניין כמה אני אקבל, אחת או שתיים?" *מגלגל* "שתיים. יופי."
- חישוב שיפוע האף של פינקי- הולך ישר עד שבוהה בתקרה.
- "תם זמננו, אתם מנצחים את הפוקימונים."
- פינקי מתגלגל- שולחן בתור פרופ לפינקי.
- שואב אבק מגליטרים ששואב את החיפושית של "באג".
- "אני שוחה בים."
"אני שוחַה בפינקי."
"Okaaaaay..."
- "אתם על חוף ים, שותים ספרייט..."
"איך בקבוק קולה יכול לשתות ספרייט?"
"נשמע כאילו יכולות להיות לזה השפעות הרסניות."
- "אני לובשת חולצה צהובה זרחנית."
"אוקיי, גלגלי."
*מגלגלת* "20."
"טוב, את... מצליחה."
- "אני נכשל."
"יש טעם לגלגל בכלל?"
- להוציא ארנב מהפקק.
- התקפת מידע לא רלוונטי.
- התקפת מידע רלוונטי אם כי משמים.
- "אתה שובר את הצוואר."
- "אתה נכשל. אתה מתחמם עד שכל הגזים שלך יוצאים."
"איכס."
- "אני מוציא סכין ודוקר אותו."
"יופי, לא יכולת לחשוב על זה קודם?"
- "אני מנסה להציל את ההיגיון שלי."
"נכשלת. כל השאר תעלו עשר נקודות היגיון."
"יששש! ציון חיובי!"
- פקאצה של סביון לעומת פקאצה של שוק הכרמל.
"תיזהרי, את מתחילה להתקרב לשוק ראש העין."
- "זורט."
"...שאינו זורט."
- "תבחרו מספר."
"140."
"אתם נלחמים ב... אבוי, טבלה."
- "כולם מתים חוץ מהפקאצה והפריק."
"מ... מה? ניצחנו!"
- "תנו לי שניה לא לחשוב על זה."
[אם אתה זוכר עוד משהו כשאתה קורא את זה, אתה מוזמן להוסיף עוד.]
כשיוצאים מהמשחק, "טוב, אני לא אישן הלילה. אבל אני מניח שזה לא משנה בכלל, כי אני אינסומני."
"כן."
...
"וואו, את בערך הבנאדם הראשון שלא שואל אותי מה זה אומר."
מתן מתייבש/מתרעב, קלרה מגייסת אותי ללכת להאכיל אותו, בסוף הוא אוכל חצי ארטיק. יופי.
הולכת לישון, מתן בחדר סגל [בוגד], המזגן מקפיא. מישהו נחמד מהצוות לינה עושה לי מסאז' נהדר. לישוןלישוןלישון.
24.4
מתעוררת למשמרת הרשמה. פוגשת בגלעד [בקבוק קולה, הפריק מהמשחק, בערך רק מהבוקר ידעתי את השם שלו] בתור לחדר תיקים [לא שיש לו תיק או משהו] הוא נשאר איתי כל המשמרת. ["אז..."]
בדרך למשמרת:
ענבר: *מחייך חיוך גדול* "שמונה!"
לימור: *מבולבלת* "מה? לא."
*חוזרת אחורה לדלת של חדר סגל.*
"עוד לא, בכל מקרה."
*אחרי כמה דקות*
"סביר להניח ששמונה."
"ידעתי! הא!"
*אחרי הרבה זמן*
"נו, צריך למצוא לך תשע."
"מה?! עוד לא סיימתי עם שמונה."
שמונה: "WTF?"
"עזוב."
הולכת לאירוע מתנדבים, מיץ פטל, פירוק. סוחבת שולחנות עם ענבר והוא צוחק עליי ["את כזאת slut. אני צריך להשיג לך תשע." "אני לא צריכה תשע. אין לי זמן לתשע. שמונה זה מספר מתאים. ביגור שמונה וזה, אתה יודע."].
כיף ונחמד. לא יודעת. אורלב מגיעה, טל מגיע, ברווז מגיע. עוזרת עוד עם שולחנות.
"גופרים סוחבים שולחן.
גופרים מגלים שהם סחבו את השולחן לבניין הלא נכון.
גופרים חוזרים עם שולחן."
משחקים once upon a time, לא נותנים לי לדבר, כל הזמן מפריעים לי לחשוב. עוד משחק. הולכים לאירוע סיום, אבל הוא לא ממש משהו. מתן קונה חרב לארפים [הידד!]. יוצאים החוצה ועושים הרבה כלום. שני אנשים מהשכונה באים לבדוק מה זה פה, ומסבירים להם על מ"ת. משעשע. אני ואורלב הולכות לאנשהו, מפרקים את חדר תיקים, מוצאת פתק שכתוב עליו בגדול "ב", מדביקה על הכתף. מתנהגת באי-כיפיות. כ"כ. עייפה. יש אפטר ביגור ["מסיביגור"], ומשעשע. ידי ברל'ה ["אתה מכניס את היד הראשונה, ואז אתה לא יכול להכניס את השניה, אז את הראשונה צריך להכניס עד הסוף ואז-"], עוד once upon a time ["אינטראפט!" *מרימה לבנה* "נופלת עליכם לבנה."], הפעם עם חבילת הרחבה []. אבל בכל זאת אחרי שהכל נגמר וממשיכים לפרק ואני צריכה להחליט אם אני ישנה אצל אורלב אני מתנהגת ממש בחוסר החלטיות תשוש של שתיים בלילה. בסוף מחליטה ללכת לאורלב, אבל עדיין תשושה ומתנהגת לא משהו. המקלחת הייתה טובה. ישר נרדמתי [לא במקלחת, במיטה].
בבוקר רציתי לנסוע עם שחר וטלי, אבל בסוף הספקתי לרכבת לפני, אז לא וויתרתי על זה. חבל, אבל מילא. מגיעה הביתה עם עיכובים בדרך [אמא ואני לוקחות את גלעד מחבר], וכמובן שאני לא ישנה. הו, לא.
אבל על זה נדבר בפוסט הבא, אני חושבת.
עוד דברים ששכחתי:
- מתן הזמני- מתן נתן לי את התג שלו רוב הזמן, כי היה כתוב עליו "נסיך הממלכה".
- "שאינו קריטי".
- גבולי.