אין דבר יותר עצוב מחלון מסנג'ר שיש בו רק הודעה אחת.

ומצברוח בו מדברים עם אנשים במסנג'ר אפילו שאין חשק, מתחשק לי [לא למות, אבל] לישון ולא לקום יותר בזמן הקרוב, לא בא לי ליצור קשר כלשהו עם העולם החיצון, אני רוצה להישאר במיטה ולשרוץ שם עד שאעלה עובש [עכשיו, נכון שזה התיאור הכי מקסים ששמעתם בחייכם?], ואז מן ההכרח כולם יבואו להציק לי.

פפפף. הלוואי שבאמת היו לי מחשבות אמיתיות עכשיו ולא סתם דברים שאני כותבת בשביל להפיג את השיעמום.

משעמם לי!
כל כך.

[כל מה שאני באמת חושבת הוא: "תתחברתתחברתתחברתתחברתתחבר." למרות שלא ממש יהיה לי מה להגיד לו בשעה כזאת. אבל בכל זאת.]