לשכב על הדשא בשמש ולישון, לא להיות מסוגלת לזכור את מה שקרה, מה שעשיתי לך. לשכוח הכל. הראש שקט כמו אקווריום, רק זמזום של אויר שנכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה. ששש...
אני לא צריכה שמישהו יחבק אותי, יש לי את השמש. עוטפת אותי ומחממת אותי. אני לא צריכה אוכל- יש לי אור. לאט לאט שואפת אותו והוא מזין אותי. תיכף יבוא הגשם ויטהר אותי, וירטיב אותי, וירווה אותי, ויכיל אותי. כמו אקווריום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ברווז בצנצנת