אם גם אתם שאלתם את עצמכם מאיפה קובי הגיע.

משאלת לב

ביום שישי קיצי אחד לימור הלכה לצופים. לאחר שגילתה שאף דֹברת וזוהר הצטרפו לצופים לקראת סוף השנה שמחה מאוד. ענבר אחותה התעקשה שיבואו לבקרן.

באותו יום שיחקו קלפים לרוב, ודֹברת וזוהר הזמינו את שתי האחיות למופע התרמה של "משאלת לב" שתוכנן להתקיים בחטיבת הביניים בכפר.

ביום שבת לימור שמחה ועלצה, שמה פעמיה אל עבר הבנין הגדול המוקף בחומת פח עליה מצוירות חמניות חביבות.

כשהצליחה למצוא את שתי האחיות טובות המזג ישבו כולם למופע הגדול, בו הוצעו למכירה פומבית ציורים רבים שציירו תלמידי החטיבה. לאחר מכן היה מופע של אומנויות הלחימה של רמי.

"הממם..." חשבה לעצמה, מסתכלת על ילד מסוים, שבדיוק רץ אל עבר בלוק הגבס ושברו. "הוא דומה לשיר במעט."

פעולה בצופים

ביום שישי שלאחר האירוע החביב, שמו פעמיהן לימור וחברתה שיר אל הצופים. חיש מהר זיהתה לימור את הילד המדובר, והצביעה.

"היי, שיר. ילד זה דומה לך במעט."

"הא? על איזה ילד הינך מדברת?"

נסיעה לאילת מטעם הנוער

לאחר מכן החלה לראות את אותו הילד המסתורי במקומות רבים, ואף נתקלה בו בנסיעה לאילת. אין פרטים. נמנמם.

צפונבורי

באותו שלב לימור החלה להשתגע. הילד האומלל רדף אותה לכל מקום, ככל הנראה. לא היה נראה שמישהו שם לב לאומללותה, כי כולם במחנה עלצו ועלזו.

חוג האומנויות של רמי

לימור החלה ללכת למקהלה, ומיד לאחר מכן היה החוג של רמי. מכיוון שהבטיחה לחברתה קרן לצפות בחוג פעם אחת, יצאה את בנין החטיבה והגיעה אל מגרש הכדורסל הגדול, מסתכלת מלמעלה על הנערים הבועטים לכל כיוון.

היא הייתה מתפקעת מצחוק אלמלא העובדה שקרן עמדה ממש ליד קובי.

לפני יומיים

לימור הייתה במקהלה, וקרן החליטה שהיא רוצה ללוות אותה לחוג, ואכן, נראה שלנדב נפלט באותו יום שמו של קובי, והיא דרשה לדעת מיהו. כשהגיעו למקלט הרגיל בו התרחשו האימונים, חלחלה עברה בלימור.

לקובי נעלם השיער. <לימור להיות בטוחה שהכריחו אותו. היה לו שיער שולת.>

אתמול

לאחר חוג השחיה, פנו שיר ולימור למרכז, לאכול קרפ חם. כשחזרו, הבחינה לימור בקובי.

"היי, שיר. זה קובי," אמרה בהתרגשות. <טוב, לא.>

"איפה?"

זה המזל שלי, יכול להיות שאני סתם סכיזופרנית? אף אחד שאני מכירה לא ראה אותו, כאילו. בלע.