אני דוחקת את הפוסט הקודם למטה, כי מדכא אותי שהוא עדיין שם [לא יודעת מה ציפיתי, שימחק מעצמו או משהו? לא ברור, באמת]. אני מצטערת שאני לא מספרת לכם דברים [לא רק לך], אבל זה באמת משהו שלא כדאי שיציק לי פה. אחרי כל העניין הזה, לא יעזור, כנראה, להזכיר שאני עושה הגזמה מכל דבר שאני מדברת עליו. זאת התנצלות מטומטמת, או הסבר מטומטם, או שניהם, אבל אני עושה את זה כי אני באמת לא רוצה לערב אתכם בשטויות שלי.

אני לא אשמור את זה בבטן ואתפוצץ.

או שזה יפסיק, או שאני אספר בסופו של דבר, אבל סביר מאוד להניח שאני לא אספר.

חוץ מזה, היום יש לי פעילויות כיפיות, אז אוטומטית השתדרג לי המצב-רוח, אז באמת, באמת, על אף שאתה באמת דואג לי, אל.