"אמא, אתם מוכנים בזמן הקרוב לקרוא לי תום במקום עומר?"

"אני מוכנה לקרוא לך עקיבא."

["עקיבוש-" "די, אמא."]

"שירסקי, חשבתי שאת נוסעת לפולין."

"רציתי, אבל זה נורא יקר. 6500 שקל זה לא משהו שמסתובב לנו בבית, גלסקי ['היי, נפלו לי 6500 שקל!' 'לא נורא, תיכף נביא לך אחרים.']."

"אתה עשיר, אתה גר בבן-עמי."

"את גרה בנוה-זיו ויש לך שם שני בתים!"

"שניהם שכורים ואחד מהם זה בכלל מרתף."

"רגע, זה פשוט? חלק כולל זה רק-"

"רק כשיש לך חלק כולל."

"כולם מתו משחפת- הוא, ושופן, ו... הוא ושופן."

"זה ברווז."

"חושבים שאין פה התפתחות?-"

"חכו עוד עשרים דקות!"

"הפנקס הזה מאוד יקר לי."

"אז תגבי אותו."

"רגע, מה את עושה בחופש?"

"אני בוייצמן."

"אממ... מה את עושה שם?"

"חוקרת."

"וואו!"

"כן, זה כמו ביגור רק עם תוכן לימודי."

"99 קלוריות, למי אכפת איזה טעם יש לזה."

[מיכל מקריאה מגנים במתמטיקה:]

"מתן-"

"טוב, אבל תגידי לי בשקט."

"טוב." *לוחשת* "שבעים."

"כולם להזיז את התיקים שלהם מהשולחנות. כולל אני."

"איפה השלט?"

*מרימה שמיכה*

טראח!

"אה, לא חשוב, מצאתי."

מתוך: מחשבות פליליות.

"הן עוזבות בגללך, נכון?"

לימור: "לאן הן עוזבות? "

תמונה הבאה: גופה מוטלת ברחוב.

"אה, לשם הן עוזבות. "

"נכון את מרגישה בחדר הזה כמו בבית בובות קטן?" [הבהרה: הוא ורוד. מאוד ורוד.]

"את לא?"

"לא, אני קטנה..."

"אז את מרגישה פה כמו בבית בובות גדול?"

Corno Ingle אומר/ת:

Corno Ingle אומר/ת: