זה היה יום לא לגמרי מלא בפעילויות, אבל משום מה מאוד fulfilling. נאלצתי להתעורר בשעה עשר וחצי בבוקר [שערוריה!] כדי לנסוע לים ולראות את מפגן העפיפונים. החלק הכי טוב- אבא קנה לי ארטיק. כל השאר היה לא משהו. אחרי זה הלכתי לא-לאכול גלידה בגלידריה, וסיימתי את קורות הציפור המכנית [אחד הספרים המדכאים, בחיי, הוא ארוך ומסתבר שזאת טרילוגיה בספר אחד, אז זה לא כ"כ ארוך בסוף. בכל מקרה, ספר תמוה שבהחלט כדאי לקרוא]. ואני ואבא מכינים ניוקי ופסטו, אז היה כיף ללוש את הפירה ביחד עם קמח וביצים וכל השאר, וממש מוזר. צריך לחכות שהבצק יהיה פחות רך ואז אפשר יהיה לעבוד איתו, ואז גם נכין את הרוטב. כיף חיים.

   והתחלתי להחלים קצת, אני חושבת. אני חוששת שאיאלץ להישבע לעצמי שלא אקרא את האימיילים האלה בזמן הקרוב, אחרת אני לא יודעת ולא רוצה לדעת מה יקרה. מילא. נחזור לשוטטות וסיידשואו.